ניתוח מוז (Mohs), נקרא על-שם כירורג אמריקאי בשם ד”ר פרדריק מוז שפיתח את השיטה עוד במאה הקודמת. עם השנים התבררה יעילותו הרבה של הניתוח והוא נחשב עד היום לדרך הטובה ביותר להסרת גידולים ממאירים של העור.

בקצרה, ניתוח מוז מבוסס על שני עקרונות חשובים:

1. הוצאת הגידול הסרטני בכללותו (100 אחוז מהגידול).
2. שמירה על מירב הרקמה הבריאה שסביב הגידול.

בניתוח אלגנטי זה, אני מסיר בהרדמה מקומית את הגידול הסרטני הנראה עם שוליים מזעריים, ומיד מעביר את הרקמה למעבדה בחדר הסמוך שם היא מוקפאת, נצבעת ונחתכת. כעת אני יכול לבחון תחת מיקרוסקופ האם כל השוליים נקיים מגידול (כלומר הוצאתי את כל הגידול), במקרה זה אני ממשיך ומשחזר את האיבר ממנו נכרת הגידול, כך שההפרעה הקוסמטית תהיה קלה ככל הניתן.

לעומת זאת, כאשר אני מזהה תאי גידול בשולי הרקמה שהוצאתי, אני יכול לחזור לאזור הכריתה בדיוק של מילימטרים, ולהמשיך להסיר את הגידול רק מאותו מקום בו הוא עדיין נוכח. שוב מעובדת הרקמה שנכרתה במעבדה והתהליך חוזר חלילה, עד שכל הגידול מוסר עם פגיעה מינימלית ברקמה בריאה.

למדתי את השיטה בארצות הברית מפרופ’ קן גרוס, מומחה בעל שם עולמי לניתוחי מוז. השלמתי את מסלול ההסמכה של החברה האמריקאית למנתחי מוז (ASMS) וכיום אני חלק מהארגון במעמד “חבר בינלאומי”. אני עומד מזה מספר שנים בראש השרות לניתוחי מוז של המרכז הרפואי “קפלן” ברחובות, וביצעתי יותר מאלף ניתוחי מוז בדרגות שונות של מורכבות.

• ריפוי משני – השארת הפצע הפתוח לריפוי טבעי. ידרוש המשך טיפול בחבישות. בעיקר משמש באזורים קעורים כמו מרכז האוזן או האזור שבין העין לאף.
• סגירה ראשונית – תפירת שולי הפצע זה לזה.
• שתל עור או מורכב – נטילת עור מאתר תורם (למשל מאחורי האוזן) שניתן לסגירה ראשונית, ותפירתו כטלאי על הפצע. אם יחד עם העור נוטלים רקמה נוספת מהאתר התורם (למשל סחוס) זה נקרא שתל מורכב.
• מתלה – העברת עור ממקום סמוך לפצע, בלי לנתק אותו כליל (כפי שמתבצע בשתל עור). פתרון זה ניתן לביצוע רק אם באזור הסמוך יש עודף עור, שאפשר למשוך או לסובב אותו כדי שיגיע אל הפצע.

• פתיחה של תפרים.
• זיהום.
• הפרעות מתאר ואסימטריה.
• דימום שלא נעצר בלחיצה.
• שינויי צבע בעור.
• צלקות בולטות.
• נמק של העור.
• פגיעה בעצב שיכולה לגרום לחוסר תחושה או חולשה.