LPG היא חברה צרפתית שהוקמה כבר בראשית שנות השמונים ופיתחה מכשיר לעיסוי של צלקות כדי לרכך אותן. ממציא הטכנולוגיה, לואי פול גויטאי (שראשי התיבות של שמו הם שמה של החברה), סבל מצלקות נרחבות על גופו ועבר טיפולי עיסוי פיזיותרפיסטים כדי לנסות ולשפר אותן. הוא שם לב שמעסה אנושי, טוב ככל שיהיה, התעייף כשהיה מדובר בצלקות נרחבות, כך שאיכות העיסוי לא הייתה אחידה לכל אורך הטיפול. לואי פול, שהיה מהנדס בהכשרתו, עמל ובנה מכשיר עיסוי המבוסס על שאיבה של קפל עור באמצעות ואקום, עיסוי עמוק של הרקמה ללא נזק לשכבה החיצונית והנעת קפל העור. המכשיר נמצא יעיל לריכוך צלקות נוקשות ומכווצות והחברה החלה למכור מכשירים למטרה זאת.
עם הזמן רופאים ומטפלים שמו לב למספר השפעות נוספות של טכנולוגיית העיסוי העמוק. בין היתר נראו צמצום בהיקף האיבר שטופל כמו למשל מותן או ירך, שיפור בנראות העור סביב הצלקת שהפך להיות חלק יותר גם במרקמים בעייתיים כמו צלוליט, החלמה מהירה יותר של בצקת ועלייה בניקוז הלימפתי ובזרימת הדם באזורי הטיפול. השפעות אלו נחקרו מאז בעשרות מחקרים קליניים, וטיפולים אלה, שזכו לשם אנדרמולוגיה (Endermologie), הוכחו כיעילים למספר משמעותי של התוויות.

יש עדויות קליניות מבוססות מחקרים ליעילות של טיפולי אנדרמולוגיה במקרים הבאים:

• הצרת היקפים
• צלוליט
• מיצוק עור
• בצקת
• החלמה לאחר שאיבת שומן
• צלקות נוקשות
• כאבי שרירים
• כאבים שונים כמו לאחר ניתוחי בטן ובפיברומיאלגיה

צלוליט הוא מצב בו מרקם העור אינו חלק, אלא מרוצף גומות רבות בעומקים ובגדלים לא אחידים, כך שפני העור מזכירים קליפת תפוז. אזורי הגוף המושפעים ביותר הם בפלג הגוף התחתון, ובעיקר העכוז והירכיים. צלוליט נגרם בגלל משיכה של השכבה החיצונית של העור על ידי רצועות אורכיות של רקמת חיבור המגיעות עד לרקמת השומן התת עורי. הבעיה קיימת בעיקר אצל נשים, בגלל שהורמון הטסטוסטרון אצל גברים גורם לעור להיות עבה ולבטל את פעולת המשיכה של הרצועות האורכיות הללו. לא ברור מהו הגורם לצלוליט, וקיימות מספר תיאוריות. אחת מהן גורסת כי רצועות חלשות גורמות לשומן התת עורי להתפזר ביניהן, ליצור לחץ ולמשוך את העור בצורה בלתי אחידה אופיינית. תיאוריה אחרת טוענת שהבעיה קשורה לדם שמצטבר בתת העור בגלל ניקוז ורידי או לימפתי לקוי, והוא זה שגורם ללחץ על הרצועות ולמשיכה שלהן. קיימת נטייה גנטית לפתח צלוליט בגיל צעיר, אך גם נשים ללא נטייה גנטית יכולות לפתח צלוליט עם הגיל בגלל שהעור הופך דק יותר עם הגיל ושומן תת עורי מצטבר ככל שעולים במשקל.
למרבה הצער אין אפילו טיפול אחד בצלוליט שהוכח כעוזר לרוב הנשים שיעברו אותו! יש ארסנל שלם של טיפולים שלא נמצאו יעילים כלל לטיפול בצלוליט (כמו הקפאת שומן ומזותרפיה), ויש מעט טיפולים שכן נמצאו יעילים מחקרית, אבל רק במקצת מהנשים שעברו אותם. טיפולי אנדרמולוגיה נכללים בקבוצה השנייה, ויכולים להביא לשיפור אצל חלק מהנשים. ככל הנראה הם משפרים את המצב בגלל היכולת שלהם לשפר את זרימת הדם בעור ותת העור וכמו כן הם גורמים לשחרור, התארכות וניתוק של הרצועות המחברות בין השומן לפני העור, וכך מחליקים את פני העור ומשפרים את המראה שלו.

מחקרים שהשתמשו בשיטות שונות לבדיקה של מרקם העור (למשל באמצעות ניתוח תמונה ממוחשב, תבניות סיליקון של פני העור או אולטרה-סאונד) הוכיחו הבדלים מובהקים לאחר טיפולי אנדרמולוגיה. מחקר משנת 2013 הראה ש- 63% מהנשים שסבלו מדרגה חמורה של צלוליט, השתפרו כעבור 15 טיפולים לדרגה בינונית; ו- 54% מהנשים שסבלו מדרגה בינונית של צלוליט השתפרו לדרגה קלה. מחקרים הבודקים שביעות רצון סובייקטיבית של נשים מהשיפור בצלוליט לאחר טיפולי אנדרמולוגיה מראים תוצאות באחוזים גבוהים יותר, כמו למשל מחקר משנת 2016, בו 67% מהנשים דיווחו על שיפור במרקם העור שלהן כבר לאחר שלושה טיפולי אנדרמולוגיה.

הדמיית אולטרא-סאונד של העור לפני (שמאל) ואחרי 8 טיפולי LPG (ימין). ניתן לראות שלאחר טיפולי אנדרמולוגיה העור הופך עבה ואחיד הרבה יותר. (מתוך Ortonne et al. Treatment of cellulite: Effectiveness and sustained effect at 6 months with Endermologie® demonstrated by several quantitative evaluation methods. Nouvelles Dermatologiques. 2004. 23. 261-269)  

השכבה הכי עבה בעור נקראת דרמיס, והיא עשויה בעיקר מסיבים חלבוניים כששני העיקריים בהם נקראים קולגן ואלסטין. שכבה זאת רגישה מאוד לפגעי הזמן, מפני שככל ש”משתמשים” בה יותר – מותחים ומזיזים את העור – כך נשחקים ונפגעים הסיבים החלבוניים המרכיבים אותה. קל לדמיין חבל, שעשוי גם הוא מהרבה סיבים השזורים להם יחדיו, ולהבין שככל שמותחים וקושרים ומשתמשים בו – כך הוא מתבלה עם הזמן. וכמו חבל שנהרס ונקרע הרבה יותר מהר אם משאירים אותו בשמש ובגשם, כך גם הדרמיס מושפע רבות מתנאים סביבתיים. ככל שנחשוף את העור לשמש, לא נקפיד על תזונה מאוזנת ולא נשתה מספיק – כך ייפגעו הקולגן והאלסטין שבדרמיס. הצלע השלישית במשולש ההרסני הזה של זמן וסביבה היא הגנטיקה, שכמו בכל דבר משחקת גם היא תפקיד בעמידות של הסיבים החלבוניים בעור. ככל שמתבגרים יש פחות ופחות ייצור של קולגן ואלסטין חדשים, והסיבים החלבוניים בדרמיס מצטברים וכבר לא מסודרים יפה במקביל ובשכבות, אלא מפוזרים בכיוונים שונים, שבורים והרוסים. זה פוגע בחוזקו של העור ובמידת הגמישות שלו ומביא לתופעות שאנחנו מקשרים עם הזדקנות – עור רפוי ולא אלסטי, דק שנפצע בקלות ומאפשר לראות את הנימים והורידים תחתיו, קמטוטים, צבע צהבהב, מרקם דהוי ולא אחיד נטול ברק וחיוניות.
הוכח במחקרים מעבדתיים כי טיפולי אנדרמולוגיה מעלים את כמות סיבי הקולגן בדרמיס ויתרה מזאת – גורמים לסידור סיבי הקולגן ברצועות אורכיות עבות ורחבות. סידור זה מאפיין עור צעיר ותורם רבות לאלסטיות של העור מחד ולחוזק שלו מאידך. ככל הנראה טיפולי אנדרמולוגיה מסייעים לשבור את הסיבים ההרוסים ליחידות קטנות יותר כך שקל יותר למערכות השיקום והפינוי למחזר אותן. כמו כן המרצת זרימת הדם וניקוז לימפתי משופר מאיצים את חילוף החומרים והגעת חומרי גלם כמו חומצות אמינו, הדרושות ליצירה של סיבים חלבוניים חדשים.

בתמונה – שיפור בכמות ובסידור סיבי הקולגן בשכבת הדרמיס בעור חזיר לפני טיפולי אנדרמולוגיה (שמאל) ולאחר 20 טיפולי LPG (ימין). מתוך  Adcock et al. Analysis of the Cutaneous and Systemic Effects of Endermologie® in the Porcine Model, Aesthetic Surgery Journal, Volume 18, Issue 6, November 1998, Pages 414–420

עוד השפעה של טיפולי אנדרמולוגיה שנמצאה במחקר שפורסם ב- 1999, היא עלייה ממוצעת של 8% ברמות האסטרוגן בדם (אצל חלק מהנשים העלייה הייתה עד 30%) לאחר כל טיפול. אצל נשים לאחר גיל הפריון יש ירידה משמעותית בייצור קולגן בשל הפסקת יצור האסטרוגן מהשחלות. יתכן והעובדה שאסטרוגן משוחרר מרקמת השומן התת-עורית לאחר הטיפול, תורמת לעובדה שיש עלייה בכמות ואיכות סיבי הקולגן בעור המטופל.

בצקת היא עלייה בכמות הנוזל הבין תאי, כך שהאיבר מתנפח ונמתח ממש כמו בצק. בצקת יכולה להיגרם באיברים רבים, אבל כשהיא מתרחשת בעור זה ניכר ביותר. יש סיבות “פנימיות” רבות לבצקת, כשהשכיחות הן תת-פעילות של בלוטת התריס ואי-ספיקה של לב, כליות או כבד. הטיפול במקרים אלו יתמקד כמובן באיבר החולה, וכשהמצב ישתפר גם הבצקת תיסוג. לעומת זאת, יש גם שלוש סיבות “מכניות” הגורמות לבצקת:

1. טראומה לרקמה הגורמת להרס תאים וצינורות דם כך שהנוזל בתוכם פשוט נשפך החוצה לחלל הבין תאי.
2. אי ספיקה של ורידים, כך שהם אינם מנקזים את הדם מהרקמה חזרה אל הלב. הנוזל של הדם שנקרא פלזמה “בורח” החוצה לחלל הבין תאי. תופעה זאת מתרחשת בעיקר ברגליים בגלל שכח המשיכה מקשה על ההחזר הורידי.
3. נזק לצינורות הלימפה. המערכת הלימפתית היא זאת שמווסתת את כמות הנוזל הבין תאי ומחזירה עודף נוזל בחזרה אל מערכת הדם. היא בנויה כרשת של צינורות ניקוז שביניהם יש “מסננים” הנקראים קשריות לימפה ותפקידן לנקות את הנוזל מפולשים כמו חיידקים, נגיפים ועוד. הקשריות נמצאות בריכוזים גדולים בצמתים שבין הגפיים לגוף – בתי השחי והמפשעות. טראומה לאזורים אלו, כמו למשל לאחר ניתוח להוצאת קשריות לימפה בעקבות גידול סרטני, עלולה לגרום לשיבוש הניקוז מהגפה ולהצטברות כמות רבה של נוזל לימפה בתוכה, מצב הנקרא “לימפאדמה” (Lymphedema).

טיפולי אנדרמולוגיה יעילים מאוד בטיפול בבצקת ממקור מכני, מפני שהם דוחפים בחזרה את הנוזל הבין תאי אל תוך המערכת הוורידית, וממריצים את זרימת הדם כך שהוורידים מנקזים את עודף הנוזל בחזרה אל הלב.

יש מספר רב של מחקרים שהדגימו את ההשפעה המיטיבה של אנדרמולוגיה בעיקר על לימפאדמה של הזרוע לאחר כריתה של קשרי לימפה מבית השחי בעקבות סרטן שד. מספר קטן יותר של מחקרים הראו שיפור גם בבצקת ברגליים ממקור של לימפאדמה או אי-ספיקה ורידית.

שאיבת שומן היא ניתוח המיועד לשאוב את השומן העמוק שמתחת לעור. לאחר השאיבה נוצרים חללים במקומות בהם קודם לכן הייתה רקמת השומן שנשאבה, ובחללים האלו מצטברים שאריות של תאי שומן, שומן נוזלי, תאים קרועים, דם וכמות גדולה של מים שחלקה הוכנסה בזמן הניתוח לצורך השאיבה, וחלקה הם מים ש”ברחו” מכלי דם ולימפה, תאים והחלל הבין תאי ברקמות הסובבות את אזור השאיבה. זאת הסיבה שבשבועות הראשונים לאחר שאיבת שומן, אזור השאיבה נראה אפילו יותר נפוח מאשר היה לפני השאיבה… וכמו כן יהיו לרוב גם שטפי דם תת עוריים וכאבים.

טיפולי אנדרמולוגיה דו שבועיים המתחילים כבר לאחר שבוע עד שבועיים מהניתוח, נמצאו כתורמים להפחתה משמעותית של הנפיחות שלאחר השאיבה, משפרים את החלמת שטפי הדם, משככים את הכאב ומורידים את הסיכון לסיבוכים. כפי שכבר נכתב קודם על בצקת, טיפולי אנדרמולוגיה דוחפים את הנוזל שהצטבר לאחר השאיבה בחזרה אל מערכת הניקוז הוורידית והלימפתית וכך מסייעים להגעה מהירה ובטוחה יותר לתוצאות הרצויות.

יתרה מזאת, אנדרמולוגיה נמצאה יעילה גם לטיפול בסיבוכים לאחר שאיבות. למשל סרומה (Seroma) היא הצטברות נוזלים חוזרת ונשנית שעלולה אף להזדהם. טיפולי LPG מניעים את הנוזל העיקש, מונעים ממנו להתארגן ומביאים להחלמה. סיבוך אפשרי נוסף הוא הפרעות מתאר לאחר שאיבה כמו שקעים או אסימטריה בגלל שומן שיורי בצד אחד. טיפולי אנדרמולוגיה, בעיקר כאלו המתחילים מוקדם מגילוי הסיבוך, פועלים על הפרעות מתאר אלה בדומה למה שכבר תואר בפסקאות על הצרת היקפים וצלוליט. הם מפרקים מצבורי שומן שיוריים וקורעים רצועות צלקתיות שעלולות להיווצר לאחר השאיבה, וכך מביאים לפני שטח חלקים ואחידים יותר.

כפי שכבר נכתב, המטרה הראשונית שלשמה הומצא מכשיר ה- LPG הראשון היה לטיפול בצלקות נוקשות. פעולת היניקה של קפל העור והעיסוי שלו תוך כדי דחיפתו הלאה באה לחקות את האופן בו פיזיותרפיסטים תופסים צלקת נוקשה וממוללים אותה באצבעותיהם המיומנות.

מאז מחקרים קליניים רבים אוששו את היעילות של הטכנולוגיה לריכוך צלקות ושיפור בפרמטרים מדידים כמו טווח תנועה של מפרקים המופרעים מקיומה של צלקת, רמת אי הנוחות הנגרמת כתוצאה ממתיחת הצלקת וכמות הפעמים שהיא נפצעת בגלל מתיחה חזקה.

כמו כן, מחקרים מעבדתיים גילו כי טיפולי אנדרמולוגיה מביאים לשינוי בסיבי החלבון שבתוך הצלקת והופכים אותם לאלסטיים יותר ומאורגנים באותו כיוון. תמורות קטנות אלו מצטברות ומאפשרות בסופו של דבר צלקת גמישה ויציבה יותר.

כדי להבין יותר את ההשפעות של טיפולי אנדרמולוגיה על פעילות השרירים נבדיל בין שלושה מצבי כאב בשריר:

1. שריר דורש אנרגיה כדי להתכווץ. האנרגיה הזאת מופקת בעיקר מסוכר, וכשמעורב חמצן בתהליך ההפקה מתקבלות מקסימום יחידות אנרגיה מכל מולקולת סוכר. החמצן מובל לתוך השריר בצינורות הדם, אבל ככל ששריר מתאמץ הצינורות הללו מתכווצים על ידי פעולת השריר ורמת החמצן יורדת. ללא חמצן מופקת פחות אנרגיה מכל מולקולת סוכר וכתוצר לוואי נוצרת גם חומצת חלב. חומצת החלב גורמת לכאב בשריר, וכך מסמנת בעצם למוח שהכיווץ השרירי הופך להיות לא יעיל וכדאי להוריד הילוך. לתופעה הזאת קוראים “עייפות שריר” (Muscular Fatigue) והמהירות שהיא מתרחשת בכל רמת מאמץ היא אחת מהמאפיינים של סיבולת שריר.
2. לעיתים שריר או קבוצת שרירים מתכווצים בבת אחת ונשארים מכווצים בלי להרפות. לא לחינם קוראים למצב זה “התכווצות שרירים”… זה יכול לקרות עקב מאמץ, אך גם סתם כך ללא סיבה. שתי דוגמאות שכיחות הן התכווצות שרירי הגב העמוקים בגלל התכופפות או תנועה אחרת של הגב (תופעה הנקראת לומבגו), והתכווצות של שרירי התאומים בשוק בעת שכיבה במיטה (שכיח יותר אצל הריוניות). ההתכווצות העוצמתית היא כשלעצמה כואבת, וגם חומצת החלב שמצטברת ולא מפונה מהשריר גורמת לכאב להתגבר עוד. לרוב לא ברור מדוע מתכווצים השרירים בפתאומיות, למרות שלפעמים יש סיבה כמו למשל התכווצות של שרירי הגב העמוקים כדי למנוע מגע של עצב בעצם בגלל בעיות בעמוד השדרה.
3. “שריר תפוס” הוא מושג עממי שמתאר כאב המופיע לא בעת כיווץ שריר, אלא דווקא כעבור פרק זמן לאחר שהסתיים המאמץ השרירי. אצל אנשים לא מאומנים בהפעלת השריר הכאב יכול להופיע אפילו כעבור מספר ימים מהפעולה שגרמה לו, בעוד שאצל מאומנים הכאב מופיע בטווח של שעות. לדוגמה, אדם שלא רגיל בהליכה ויוצא לטיול מאומץ הכולל עליות וירידות ארוכות ותלולות. בזמן הטיול הוא לא ירגיש כלל כאבים בשריר, אך למחרת או כעבור מספר ימים כל הליכה תהיה מלווה בכאב בשרירי התאומים בשוקיים או השרירים הארבע-ראשיים בירכיים. למרבה הפליאה המנגנון המדויק בו שריר “נתפס” איננו ברור לגמרי. התאוריה המובילה גורסת שנוצרים קרעים מיקרוסקופים בחלבונים המתכווצים שבתוך סיבי השריר, וסיבי השריר המשתקמים מאותתים למוח על ידי כאב, שלא כדאי לו להפעיל את השריר עד שייבנו מחדש חלבוני הכיווץ והשריר יחזור לעצמו. המונח המקצועי הוא delayed-onset muscle soreness (DOMS).

טיפולי אנדרמולוגיה משפרים את הזרימה של דם עשיר בחמצן וסוכר לתוך השריר, וגם את ניקוז הדם המכיל את תוצרי הפירוק כמו חומצת החלב החוצה מהשריר. לא מפתיע שמחקרים שבדקו טיפולי LPG שנעשו בתום מאמץ על שרירי הרגליים של כדורגלנים למשל, הוכיחו שטיפולים אלה משפרים משמעותית את זמן עייפות השריר ומאפשרים להם להתאושש מהר יותר.

יותר מפתיע שנמצא שטיפולי אנדרמולוגיה יעילים גם למניעה של שרירים תפוסים. למשל במחקר שנעשה בשנת 1998 נבדקו 10 גברים שרצו 40 דקות בירידה מדי יום במשך שבוע, וקיבלו טיפול אנדרמולוגי של 10 דקות כל יום רק בירך אחת. בסוף השבוע נצפתה בירך שלא טופלה עלייה בהיקף (בגלל בצקת מהמאמץ), וכאב “תפוס” בשריר הארבע-ראשי שהיה משמעותי הרבה יותר יחסית לירך שכן טופלה. בשתי הירכיים הייתה ירידה של 15% בעוצמת השריר המקסימלית לאחר שבוע המחקר, אך בירך שקיבלה טיפולי אנדרמולוגיה הייתה התאוששות לעוצמה רגילה כעבור יומיים, בעוד שבירך הלא מטופלת עוצמת השריר נשארה מופחתת.

טיפולי אנדרמולוגיה מתאימים לכל אישה או איש הסובלים מההתוויות שנמצאו יעילות. היות וכאב בשריר או צלוליט הם מצבים כל כך שכיחים, אז ניתן להבין שבשורה התחתונה רוב האנשים יתאימו לטיפולי אנדרמולוגיה. עם זאת, ישנם מספר סייגים לטיפול. טיפולי אנדרמולוגיה אסורים למי שסובל מאחד או יותר מהמצבים הבאים:
• מחלה סרטנית פעילה
• מחלה דלקתית פעילה
• מחלה של הדם
• אי ספיקת כליה
• לאחר השתלת איבר
• טיפול בתרופות מדללות דם
• פריחה עורית או זיהום באזורי הטיפול
נשים בהריון יכולות לעבור טיפול להקלה על בצקת ברגליים למשל, אך לא בבטן או במותניים.

הטיפולים מתבצעים בשכיבה על ידי טכנאית מוסמכת. כל מטופלת ומטופל יקבלו בגד אישי מבד מיוחד המותאם למכשיר ומאפשר תפיסה טובה יותר של קפל העור במהלך הטיפול. הבגד תורם להיגיינה, מכסה אזורים מוצנעים ומאפשר טיפול עוצמתי אך נעים.

הטיפול עצמו אורך כרבע שעה עד חצי שעה, בהתאם להתוויה ולאזורים הדורשים טיפול. עוצמת העיסוי נקבעת בהתאם לרגישות העור, כך שהטיפול תמיד יהיה מאוד נעים. כעבור דקות תורגש “התעוררות תאית” והמרצה של מחזור הדם. חמצן זורם לתוך העור ותהיה תחושה של שְׁלוֹמוּת (Well being) – רווחה ורגיעה גופנית ונפשית.

לאחר הטיפול יתכנו אצל חלק מהמטופלות דחף למתן שתן, אודם ותחושה זמנית של עקצוץ באזור הטיפול.

להתוויות כמו בצקת וכאבי שרירים התוצאה היא מידית לאחר הטיפול. רוב המטופלים יחוו שיפור במרקם העור והצרת היקפים החל מהטיפול השלישי ואילך. זאת הסיבה שטיפולי אנדרמולוגיה ניתנים בדרך כלל בסדרות של טיפול שבועי או דו שבועי. הפרוטוקול הבסיסי הוא של 12 טיפולים המחולקים כך: 2 טיפולים בשבוע למשך 3 שבועות, ולאחר מכן טיפול שבועי למשך 6 שבועות. לאחר מכן ההמלצה היא טיפול חודשי אחד למשך כל החיים כדי לשמר.

זה דומה מאוד לאדם לא אתלטי שמחליט להתחיל להתאמן. הוא יתחיל באימון מותאם אישית ואינטנסיבי יחסית כדי להגיע לרמה טובה של גמישות וסיבולת, ואז ימשיך “אימוני אחזקה” בתדירות קבועה כדי לשמר את התוצאה. אם הוא ירצה להמשיך ולהשתפר הוא יצטרך להעלות את תדירות ועוצמת האימונים. כך גם לגבי טיפולי אנדרמולוגיה, ניתן להמשיך בטיפולים דו שבועיים ולהמשיך לשפר את מרקם העור ואת הצרת ההיקפים, והשיפור הוא אינדיבידואלי לכל מטופלת ומטופל בהתאמה למצבם לפני הטיפולים. כשתתקבל התוצאה הרצויה יש להפוך את הטיפול לחודשי כדי לשמר.