גינקומסטיה (Gynecomastia)

גינקו = נשי, מסטיה = שד. זהו מונח רפואי שמקורו מהשפה היוונית ומשמעותו “שדיים הדומים לאלו של נשים”. אצל הגברים הסובלים מהבעיה מתרחש שגשוג חריג של בלוטות חלב, בדומה למה שקורה באופן טבעי אצל נשים. לעיתים אף מופיעה הפרשת חלב.

הסיבה לגינקומסטיה היא לרוב לא ידועה, אך לעיתים נגרמת עקב חוסר איזון בהורמוני המין, ובמיוחד עלייה באסטרוגן ביחס לטסטוסטרון. לאור זאת, על כל גבר הסובל מגניקומסטיה יש לגשת תחילה לבירור הורמונלי אצל רופא אנדוקרינולוג, שיכול לפתור את הבעיה על ידי איזון תרופתי. רק אם יש כשל טיפולי באמצעות תרופות או שהמצב איננו קשור בחריגות הורמונלית ניתן יהיה לשקול טיפול כירורגי.

גורם שכיח יחסית נוסף לגינקומסטיה הוא שימוש קבוע בתרופות מסוימות, או בחומרים כמו קנביס. יש לשלול סיבה זאת לפני הניתוח כדי שלא תהיה הישנות של המצב לאחריו.

ליפומסטיה (Lipomastia)

ליפו = שומן. מצב רפואי המתאר עודף של רקמת שומן בשד. הסיבה השכיחה היא השמנת יתר, ואז בעצם השדיים הם רק עוד מקום בו מצטבר שומן ובדרך כלל דיאטה יכולה לעזור. עם זאת, עבור גברים בעלי משקל גוף תקין עם ליפומסטיה ניתוח יהיה הפתרון המועדף.

גינקומסטיה או ליפומסטיה יכולות להיות דו צדדיות או רק חד צדדיות ולגרום לחוסר סימטריה בין השדיים. כך או כך, התפתחות חריגה זאת גורמת למבוכה בקרב הסובלים ממנה, לבעיות בדימוי העצמי ולקושי חברתי. יש לציין שלגברים רבים יש גינקומסטיה בגיל ההתבגרות, והיא תחלוף מעצמה. לאור זאת ניתוח זה מבוצע רק לגברים מגיל 17 ומעלה, הסובלים ממצב של חזה בולט לפחות שנה ללא שינוי ומרגישים מבוכה וחוסר בטחון בשל כך.

קיימות ארבע דרגות של שדיים בולטים אצל גבר:

1. התפתחות של “ניצני שד” בדומה למצב אצל בנות בתחילת ההתבגרות.
2. שד גדול יותר אך ללא קפל תת שדי מוגדר.
3. שד נשי עם קפל תת שדי והפיטמה נמצאת מעליו או בגובה של הקפל.
4. שד נשי ונפול.

ניתוח השטחת חזה בגברים נועד להקטין את השדיים הבולטים ולהחזיר לחזה את צורתו הגברית תוך השארת צלקות מינימאליות והשגת שיפור רגשי ונפשי אצל המטופל.

ולמי ניתוח לא יתאים?

• לסובלים מגניקומסטיה הנגרמת מסיבה ידועה כמו אי איזון הורמונלי, נטילת תרופות מסוימות או מחלת כבד.
• לסובלים מליפומסטיה עקב השמנת יתר. לאלו תתאים בראש ובראשונה דיאטה.

1. שאיבה – דרך חתכים קטנים בבית השחי ובגבול העטרה ניתן לשאוב רקמת שומן עודפת.
2. תלישה – דרך חתך בצורת חצי סהר בגבול התחתון של העטרה ניתן לתלוש ולפורר רקמת שד עודפת.
3. שילוב של שתי השיטות הנ”ל.
4. הקטנת חזה דומה לזו שמבוצעת אצל נשים על ידי הזזת הפטמות וכריתת השדיים. שיטה זו כרוכה בצלקות על בית החזה שיכולות להיות סביב העטרות, אורכיות ו/או רוחביות בהתאם לנרחבות הניתוח.

• לרוב תהיה לאחר הניתוח אסימטריה קלה של החזה.
• העטרות יהפכו קטנות וכהות יותר.
• הצלקות הניתוחיות בחודשים הראשונים יכולות להיות בולטות, אדומות או כהות. בדרך כלל הצלקות יטשטשו עם הזמן ויהפכו בהירות, אך לעולם לא ייעלמו לגמרי.
• לאחר הניתוח יהיו שינויי תחושה בפטמות ובעור החזה. השינוי יכול להתבטא בטווח שמתחיל בחוסר תחושה ועד לתחושת יתר במגע עם בגד. ברוב המוחלט של המקרים תסמינים אלו ישתפרו ככל שחולף הזמן.

• היפרדות קווי התפרים. שכיחה יותר בקרב מעשנים. הטיפול הוא לרוב על ידי חבישות עד לסגירת הפצע.
• נמק של שומן בשד שמרגיש כמו גוש ויכול לגרום לחרדה. לרוב סבלנות ועיסוי מקומי פותרים את הבעיה.
• צלקות בולטות, אדומות ו/או רגישות (נקראות צלקות היפרטרופיות). לעיתים יהיה צורך בהזרקת סטרואידים לצלקות אלה.
• דימום או הצטברות נוזלים (סרומה) שיצריכו ניקוז.
• זיהום חיידקי שיצריך טיפול אנטיביוטי.
• אסימטריה קיצונית של נפח השדיים או מיקום הפטמות.
• התכהות של העור. לרוב זמנית ותעלם עד שנה וחצי מהניתוח.
• עודפי עור שלא נספגים ויצריכו כריתה.
• שינויים בתחושה בעור השד ו/או בפטמות בטווח של כאב כרוני או רגישות יתר ועד אובדן תחושה תמידי.
• פטמות שקועות או זקורות כל הזמן.
• נמק חלקי או מלא של עטרה.
• סיבוך נדיר מאוד אך מסכן חיים הוא תסחיף של שומן, היכול לגרום לסתימה של כלי דם גדול.