הוצאת משתלים

הוצאת משתלי שד

רקע על הוצאת שתלי סיליקון מהחזה

הגדלת שדיים הוא הניתוח הפלסטי המבוקש ביותר בארץ ובעולם. המשתלים בהם משתמשים כיום הינם מוצרים רפואיים בטוחים מאוד, ורוב היצרנים מעניקים עבורם אחריות "לכל החיים". תעודת האחריות הזאת מעידה על הביטחון של היצרן בטיב המוצר שלו, אך אין לטעות בה ולחשוב שמדובר בהמלצה רפואית!

כדי לגבש המלצה רפואית, צריך להתחשב בשני גורמים עיקריים:

  1. השדיים עוברים שינויים לאורך החיים עקב צריכת הורמונים (גלולות למשל), הריון, הנקה, שינויי משקל, כובד המשתל והשפעות הזמן החולף על איכות העור וכמות הרקמה בכל שד. בהתאם לכך, ייתכן שמשתל שהתאים לדוגמה לשד של בחורה רווקה בת 20 לא יתאים לה כשתהיה בת 35 לאחר שלושה הריונות.
  2. לכל מוצר רפואי יש בלאי, וגם משתלי סיליקון עלולים להינזק כתוצאה ממכה חזקה ואפילו להתבלות עקב חיכוך חוזר ונשנה עם צלע. הזמן בהחלט משחק תפקיד חשוב: משתלי סיליקון עגולים למשל, נקרעים בשכיחות נמוכה יחסית של 1.1% כעבור שש שנים מהגדלת שדיים ראשונית. עם זאת, כעבור 10 שנים השכיחות עולה אצל יצרנים מסוימים ל- 9.3%.

לאור זאת, רוב ארגוני הרופאים ממליצים על החלפת המשתלים כל 10-15 שנה, גם אם אין שום בעיה עם השדיים או המשתל.

נשים שעברו הגדלת חזה, צריכות להיבדק אחת לשנה ע"י כירורג שד ו/או לבצע בדיקת הדמיית על-קול (אולטרסאונד) של השדיים. לעיתים בבדיקה שגרתית כזאת עולה חשד לקרע במשתל. יתכן וכדי לדעת בוודאות יהיה צורך לבצע בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI). לרוב קרע במשתל יהיה ללא תסמינים קליניים כלשהם. רק במקרים מועטים הקרע יגרום לתופעות כמו כאב והתקשות של השד, הגדלת קשרי לימפה בבית השחי או שינוי צורה של השד. כך או כך, מרבית הרופאים מסכימים שכשיש חשד גבוה לקרע במשתל, עם או בלי תסמינים נוספים, מומלץ להחליף או להוציא את המשתלים.

כל אישה עם משתלי שד, מתאימה לניתוח הוצאת משתלים. רבות מבקשות את הניתוח בגלל שמה שהתאים להן בגיל צעיר יותר, או בשלב מוקדם יותר בחיים, כבר לא מרגיש "נכון" עבורן כעת. תפקידי כרופא איננו לנסות להניא אותן מהוצאת המשתלים, אלא לבחון איתן אפשרויות אחרות (למשל החלפת שתלים) ולפרוס בפניהן את היתרונות והחסרונות של כל חלופה.

בטיחות משתלי שד

יש נשים שמעוניינות להוציא את המשתלים בגלל שהן פוחדות. חלקן סובלות מתסמינים כמו עייפות או כאבי פרקים והן שמעו או קראו על כך שהמשתלים גורמים לתסמינים אלה. לחלקן יש שתלים והן ראו, שמעו או קראו על נשים שמספרות על מחלה שהמשתלים גרמו להן, או אפילו על נשים שמתו בגלל המשתלים שלהן. אכן גם אני, כשאני משוטט ברחבי האינטרנט וקורא מאמרים ועדויות, מתחיל לפחד. לכן חשוב מאוד לעשות סדר, להיצמד לעובדות בלבד ולמידע אמין, להסיק מסקנות מבוססות ולקבל החלטות על סמך מדע והגיון ולא על סמך פחד וחצאי אמיתות.

משתלי הסיליקון הראשונים פותחו בשנת 1963 בארה"ב, ומאז הלכו וצברו פופולריות רבה הן להגדלות חזה והן לשחזורי שד. ההערכה היא שכיום כמיליון וחצי משתלים משמשים בניתוחים בכל העולם כל שנה. ככל שהשימוש במשתלים הלך וגבר, כך החלו להגיע עדויות של נשים שהאמינו שיש קשר בין המשתלים שלהן לתופעות ומחלות שונות כמו חולשה, כאבי ראש, כאבי פרקים, דפיקות לב מואצות, חרדה, דיכאון, מחלות אוטואימוניות ועוד. האינטרנט החל לצבור תאוצה בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ואיפשר לנשים שסבלו מתופעות אלו להציף את הבעיות שלהן ולתקשר ביניהן. קבוצה זאת החלה לכנות את מכלול התופעות בשם "תחלואה של משתלי שד" (Breast Implant Illness או BII בקיצור) והפעילה לחץ בתמיכתה של התקשורת על גופי הרפואה לחקור את העניין. כתוצאה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הכריז בשנת 1992 על איסור להשתמש במשתלי סיליקון בארצות הברית, והחל לבצע מספר מחקרים כדי לברר את היקפי התחלואה.

האיסור הביא לביצוע עשרות מחקרים בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט.

מחקר מרכזי לדוגמה, כלל כ- 400,000 נשים העובדות בתחומי הרפואה (רופאות, אחיות, טכנאיות ועוד) אשר ל- 10,830 נשים מתוכן היו משתלי שד. כל הנשים מילאו שאלונים על מגוון אספקטים של בריאותן.

מתוך ה- 400,000 הללו, 11,800 דיווחו על תופעות דומות ל- BII. כשבדקו את הגיליונות הרפואיים של הנשים שדיווחו על תסמיני מחלה, גילו אבחנה של מחלה ידועה כמו מחלה אוטואימונית או ראומטית רק אצל 22% מהנשים עם משתלי שד, ורק אצל 24% מהנשים שלא היו להן משתלי שד. למעשה רק 220 מתוך 11,800 נשים נמצאו ככאלה שיש להן גם משתלים והן גם מדווחות על תחלואה. לעומתן 11,580 נשים דיווחו על תופעות כאלו למרות שלא היו להן משתלים. לסיכום המחקר, אותן תופעות הנקראות BII היו שכיחות אצל נשים עם ובלי משתלי שד בצורה דומה. במחקר התגלה גם שרק לרבע מהנשים שדיווחו על סימני מחלה, אכן אובחנה מחלה.

מאז 1992, במשך 14 שנים, נמשך המעקב המדוקדק אחרי נשים אמריקאיות שכבר היו להן משתלים כאלה, והנתונים סוכמו והושוו לנתונים מאירופה שם עדיין ניתן היה להכניס משתלי סיליקון בתקופה המקבילה. הקשר בין המשתלים לעשרות מחלות של מערכת החיסון, העצבים, העיכול ואפילו לסוגי סרטן שונים נחקר ונבחן. למעשה, אין אביזר רפואי מאז ועד היום שעבר בדיקה מדוקדקת כל כך כמו משתלי הסיליקון – הן מבחינת כמות הנבדקות והן מבחינת מגוון המחקרים. בשנת 2003 התכנסה ועדת רופאים מיוחדת שכללה מומחים מתחומים שונים, כמו מחלות פנימיות, מחלות של מערכת החיסון, כירורגים של שד ורופאי אלרגיה. הועדה בחנה בכובד ראש את סך כל הידע שהצטבר, ובסופו של דבר בשנת 2006 קבעה שלא נמצא כל קשר בין משתלי סיליקון למגוון המחלות שנבדקו, והשימוש במשתלי סיליקון חודש בארצות-הברית.

יתרה מזאת, בתקופה ההיא כ- 400,000 נשים עם משתלי שד הגישו תביעה ייצוגית נגד יצרניות המשתלים, ועוד כ- 30,000 נשים תבעו את אותן חברות באופן עצמאי. בתי משפט באורגון ובאלבמה מינו ועדות רפואיות עצמאיות כדי לבדוק את הטענות. בסופו של דבר שני בתי המשפט הגיעו גם הם למסקנה, כי אין הוכחה שמשתלי הסיליקון מעלים שכיחות למחלה כלשהי, והתביעות נדחו.

מאז שהוחזרו משתלי הסיליקון לשימוש, מחויבות החברות המייצרות לנהל מעקב אחרי תופעות לוואי שעולה חשש שהן קשורות למשתלים. למרבה הצער, חלק מהחברות רושמות דיווחים על תסמינים מפי המנותחות, בעוד שחברות אחרות רושמות דיווחים על תסמינים מרופאים המטפלים במנותחות. כל הסקירות שהתפרסמו מתוך הנתונים הללו לא מצאו שמשתלי הסיליקון גורמים למחלה כלשהי. עם זאת, מספר סקירות שנעשו על הנתונים שדווחו על ידי המנותחות עצמן, הראו על קשר עקיף בין שתלי סיליקון ותסמונות אוטואימוניות נדירות כמו מחלת שיוגרן וסקלרודרמה ואפילו לסרטן עור מסוג מלנומה. הסקירות הללו בעייתיות מכמה היבטים, ואני אתייחס רק לשלושה מהם: ראשית, המחקר שהצגתי הראה שרק פחות מרבע מהנשים המתלוננות על תסמינים של תסמונת מסוימת, אכן נמצאות כחולות במחלה. שנית, כשני שליש מהנשים שאחריהן נערך המעקב, לא נתנו דיווח כלשהו לטוב ולרע עקב היענות נמוכה. כלומר, הדיווחים שכן הגיעו היו רק משליש מהנשים, ולטבע האנושי יש נטייה לדווח יותר כשמשהו לא בסדר לעומת כאשר העניינים מתנהלים כשגרה. שלישית, קשר עקיף אינו מרמז על סיבה ותוצאה. לדוגמה, מלנומה הוא סרטן עור שנגרם כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת לשמש. אפשר להסביר את העלייה בשכיחות של מלנומה בקרב נשים שעברו הגדלת חזה, בכך שהן נוטות לחשוף את גופן לשמש, יותר מנשים שלא עברו ניתוח כזה.

אינני מזלזל כלל באותן נשים הטוענות שמאז שהכניסו את המשתלים לגופן, הן החלו לסבול מתסמינים שונים המיוחסים ל- BII. הקשר בין הגוף לנפש הוא כידוע חזק מאוד, ויש השפעות הדדיות שכולנו מכירים – מחד, כשכואב לנו הראש אנו הופכים עצבניים ועצובים, ומאידך כשאנחנו רואים משהו מסעיר או מפחיד אזי קצב הלב שלנו מתגבר והאישונים שלנו מתרחבים. יש קשת רחבה של השפעות כאלה שנקראות "פסיכומוטוריות", וככל הנראה הן משחקות תפקיד גם כאן. לראייה, מחקרים שבודקים מה קורה לאותן נשים תסמיניות הבוחרות להוציא את המשתלים שלהן מגלים שניתן לחלקן לשלוש קבוצות:

  1. נשים שלא אובחנה אצלן של מחלה כלשהי. נשים אלו דיווחו על שיפור של מעל 80% בתסמינים הגופניים ו- 93% שיפור ברווחה הנפשית (Well-Being) לאחר הוצאת המשתלים.
  2. נשים שאובחנו עם מחלה ראומטית. נשים אלו נהנו משיפור מיידי עם הוצאת המשתלים, אך כל התסמינים חזרו כעבור חצי שנה עד שנה.
  3. נשים שאובחנו עם מחלה אוטואימונית. הוצאת המשתלים לא שיפרה במאומה את התסמינים, ולא עצרה את המשך הידרדרות המחלה.

אז מה ניתן ללמוד מכך? שהכנסת משתלי סיליקון לא גורמת למחלות אוטואימוניות או ראומטיות, והוצאת המשתלים לא משנה את המהלך של המחלות הללו. עם זאת, נשים שלא אובחנה אצלן מחלה כלשהי, המקשרות את התסמינים שלהן למשתלים, יכולות בהחלט ליהנות משיפור משמעותי לאחר הוצאת המשתלים.

היבט נוסף של המשתלים שמעורר פחד לאחרונה, הוא סוג של סרטן נדיר מאוד מסוג לימפומה, שיכול להתפתח בקופסית שיוצר הגוף סביב המשתל. למרות שהמקרה הראשון של סרטן זה תואר כבר בשנת 1997, בגלל נדירותו לא היה ניתן ללמוד עליו עד שחלף זמן ונאספו מספיק מקרים. כך התגלה כי רוב מקרי הסרטן התפתחו סביב משתלים מחוספסים של חברת "אלרגן", שהיא אחת משתי יצרניות המשתלים הגדולות בעולם. כתוצאה, החברה הפסיקה את הייצור של משתלים אלה ומשכה אותם מכלל השווקים, כולל בישראל. מהלך זה גרר כתבות רבות בתקשורת שזרעו בעיקר פניקה בקרב נשים עם משתלים, והרשתות החברתיות רעשו וגעשו. אז שוב אנסה להיצמד לעובדות- כל משתל שמוכנס לחזה ייעטף תוך מספר שבועות ביריעה של רקמת חיבור שהגוף מייצר באופן טבעי סביב כל גוף זר (קופסית). הלימפומה, שנקראת בקיצור BI-ALCL, מתפתחת בקופסית סביב משתלים בעלי מרקם מחוספס, כתשע שנים בממוצע לאחר הניתוח. התסמין הראשון הוא נפיחות של השד עקב הצטברות נוזלים (סרומה). האבחנה מתבצעת על ידי שליחת הנוזלים מהשד לבדיקה מיוחדת או באמצעות ביופסיה. הטיפול הוא כריתה מלאה של הקופסית הנגועה, מה שמביא ברוב המקרים להחלמה מלאה. בכל מקרה, מדובר בסרטן מאוד מאוד נדיר ששכיחותו נעה בין 1 ל- 4000 ועד לאחת ל- 30,000 נשים עם משתלים מחוספסים (תלוי באיזה יצרן שתלים מדובר). רק כדי להבין כמה נדירה הלימפומה הזאת, אזכיר שלמרבה הצער סרטן שד "רגיל" פוגע באחת משמונה נשים, ואילו אחת מכל שלוש נשים שמעשנות, תמות כתוצאה מנזקי העישון. בישראל נכון לאוגוסט 2019 תוארו 4 מקרים של נשים עם BI-ALCL, כולן עם משתלים של חברת "אלרגן" וכולן טופלו על ידי כריתת קופסית ולא נזקקו לטיפול נוסף.

היתרונות בהוצאת שתלי סיליקון מהחזה

עד כאן סקרתי בקצרה את הידע מבוסס עובדות הקיים על כל אותן בעיות שעלולות לגרום לנשים לרצות להוציא את המשתלים שלהן. חשוב לזכור שישנם גם יתרונות להחלפת משתלים בחדשים במסגרת ניתוח הוצאת שתלים.  כלומר את המידע הקיים על היתרונות הגלומים בניתוחי הגדלת שדיים. מוכח כי מדובר בניתוח קצר ופשוט יחסית, עם החלמה מהירה ומיעוט סיבוכים. כמו כן אחוז ההצלחה הוא 100% מבחינת מה שהוא בא להשיג – השדיים תמיד יהיו גדולים ומלאים יותר לאחר הניתוח. המחקרים העדכניים יותר מתמקדים דווקא במה שהמנותחות אומרות על הניתוח. מספר שאלונים פותחו כדי להבין לעומק את התחושות וההשפעות של הגדלת השדיים על זאת שבחרה לעבור אותו. השאלון העיקרי שמשמש לרוב המחקרים נקרא BREST-Q, והוא כולל עשרות שאלות המחולקות לשישה פרקים:

  1. רווחה נפשית וחברתית – בוחן את דימוי הגוף של האישה ורמת הביטחון שלה בסיטואציות חברתיות.
  2. רווחה פיזית – מודד כאב, אי-נוחות וקושי בביצוע פעילות ספורטיבית.
  3. מיניות – חוקר אם האישה מרגישה מושכת עם ובלי בגדים, וכמה נוח לה בסיטואציות אינטימיות.
  4. סיפוק מהשדיים – שאלות על שביעות הרצון ממראה השדיים, התאמה של חזיות ועוד.
  5. שביעות רצון מההליך הרפואי – בודק את האספקטים שסביב הניתוח כמו ההסבר לפני הניתוח, יחס המנתח וצוות המרפאה וכולי.
  6. שביעות רצון מהתוצאה – סוקר את תוצאות הניתוח ואם קיים תאום ציפיות.

באופן מובהק וחד משמעי עולה מן המחקרים, שניתוח הגדלת חזה מביא לשביעות רצון גבוהה יותר מהשדיים בפרט ולעיתים לדימוי גוף חיובי יותר; מביא לשיפור בביטחון ובהערכה העצמית; גורם לאישה לחוש מינית ומושכת יותר; משפר את איכות חייה; תורם לרווחתה הנפשית; ואחוז הנשים שמציינות כי הניתוח מילא את ציפיותיהן והן ממליצות עליו לחברות ואף היו מבצעות אותו שוב הוא 95-98% (!). לאור היתרונות הרבים הללו ואחוזי שביעות הרצון המרקיעים שחקים, אין להתפלא שמדובר בניתוח הפלסטי השכיח ביותר בישראל.

לסיכום, מטרת המבוא הייתה להציג מידע מהימן ומבוסס עובדות, בלי לנקוט בגישה שיפוטית כלשהי. אין לי כל רצון לנסות לשכנע את המתלבטת לפנות דווקא לכיוון כזה או אחר. לי כמנתח אין העדפה אם תחליטי להוציא או דווקא להחליף את המשתלים, ואני מניח לשכל הישר שלך להנחות אותך אל מה שמתאים לך. בדיוק כפי שאני סומך על מטופלת שמחליטה שהיא מעוניינת בניתוח הגדלת חזה מכל סיבה שהיא, כך אני סומך את ידי על החלטה של מטופלת שמעוניינת להוציא את השתלים שלה, מכל סיבה שהיא. בשני המקרים אני תופס את מקומי כסמכות מקצועית שתפקידה להגיש ולהנגיש את המידע הרפואי הקיים ולהאיר עם פנס גם על היתרונות וגם על החסרונות שבכל גישה ניתוחית. כולי תקווה שהצלחתי.

פגישת ייעוץ טרם הניתוח להוצאת שתלים

כשתגיעי למרפאה תתבקשי למלא שאלון בריאות, ותקבלי חומר קריאה על הניתוח בו את מעוניינת. לאחר מכן תכנסי לחדר הרופא לפגישה איתי ועם המתאמת שלי. אם תרצי באפשרותך לצרף לפגישה מלווה או שניים מטעמך.

פגישתנו תתחיל בכך שאשאל אותך מספר שאלות על עצמך כמו גיל, גובה, משקל ומידת חזייה. לאחר מכן אשאל שאלות הקשורות לניתוח ההגדלה הקודם ולמצב השדיים כיום. חשוב שתביאי עמך לפגישה כל חומר שיש לך מהניתוח הקודם כמו תעודת אחריות של המשתלים או דו"ח ניתוח. כמו כן אם יש חשד לקרע במשתל, ועברת הדמיה (אולטרסאונד, MRI או ממוגרפיה) או ביופסיה – אנא הביאי אתך את החומר הרפואי הרלוונטי. לבסוף אשאל על הרקע הרפואי הכללי שלך כמו תרופות קבועות שאת נוטלת, מחלות כרוניות מהן את סובלת והאם קיימת רגישות לתרופות. אם אכן קיימות מחלות רקע חשוב שתביאי עמך לפגישה מכתב מרופא המשפחה המפרט אותן ואת הטיפול בהן.

לאחר איסוף המידע הרפואי, אברר מהן הציפיות שלך מהניתוח ובאיזה הליך את מעוניינת – האם את רק רוצה להוציא את המשתלים? או להחליף בחדשים? האם את מעוניינת לשלב גם הרמה? האם את מעוניינת בהזרקת שומן לשדיים? מידע זה, בשילוב עם הבדיקה, ישמש אותי להתאים עבורך את שיטת הניתוח שתאפשר לי לתת לך את התוצאה לה את מצפה.

כעת אבקש ממך להסיר חולצה וחזייה כדי שאוכל לבדוק את בית החזה והשדיים שלך. באמצעות סרט מדידה אמדוד מאפיינים שונים כמו רוחב ואורך השד, מרחק הפטמות מקו האמצע, היקף בית החזה ועוד. כמו כן אתרשם בבדיקה מאיכות העור ורקמת השד, נפח ומבנה השדיים, סימטריה, נפילה, מיקום המשתלים ותכונות נוספות בעלות השפעה על הניתוח והתוצאה. בסיום הבדיקה אסביר לך מול המראה על הממצאים שעלו בבדיקה ומה המשמעויות שלהם.

לבסוף, אסכם עבורך את האפשרויות הטיפוליות השונות ואסביר לך את היתרונות ואת החסרונות של כל שיטה. אמליץ בפנייך על הניתוח המועדף בעיניי בהתאם לרצונותייך ונתונייך הגופניים, ואספר לך על תהליך ההחלמה, התוצאות הצפויות והסיבוכים האפשריים. כמובן שתוכלי לשאול שאלות ואני אתן לך את כל המידע, כדי שתוכלי לקבל החלטה מושכלת.

להלן האפשרויות העומדות על הפרק. ניתן לשלב ביניהן בניתוח אחד או בסדרה של ניתוחים:

  1. הוצאת משתלים – מתאימה לנשים שלא מעוניינות עוד במשתלים, ומבינות שבבחירה באפשרות ניתוחית זו בלבד השד שיתקבל יהיה כמובן קטן יותר ולרוב גם מרוקן ונפול.
  2. כריתת קופסית – אצל רובן המוחלט של הנשים הקופסית היא רכה ודקה (נקרא קופסית מדרגה 1). אצל נשים מסוימות הקופסית הזו לעיתים מתעבה, מתכווצת, מכאיבה ולעיתים אפילו מסתיידת ומקבלת מרקם דמוי אבן (נקראת קופסית דרגה 4). אין ספק שאם הקופסית מכווצת, מכאיבה וודאי אם היא מסוידת יש צורך לכרות גם אותה. עם זאת, הדעות חלוקות לגבי כריתת קופסית מדרגה 1 או 2. לכאורה, כדאי לכרות את הקופסית בעיקר אם מדובר היה בשתלים מחוספסים, כדי לא להשאיר סיכון מזערי ככל שיהיה להתפתחות של לימפומה של הקופסית (BI-ALCL). מצד שני יש לזכור, שכריתת קופסית מלאה היא פעולה אגרסיבית עם סיכונים בפני עצמה. למשל, אם המשתל היה ממוקם מתחת לשריר, אזי יש לקלף את החלק האחורי של הקופסית מכלוב הצלעות עם סכנה לניקוב הריאה.
  3. הרמת חזה – מתאימה לנשים שמעוניינות להוציא את המשתלים, אך מעוניינות בשד קטן וזקור .
  4. הזרקת שומן – מתאימה לנשים שמעוניינות להוציא את המשתלים, אך מעוניינות למלא את השד ככל שניתן כדי שלא יהיה מרוקן.
  5. החלפת משתלים.

מחדר הרופא תעברי אל מנהלת המרפאה לקבלת מידע על עלות הניתוח, מיקום חדר הניתוח, תאריכים אפשריים ומידע מנהלתי אחר. לסיום תקבלי תיק עם הסברים כתובים על הניתוח, טופס הסכמה לניתוח, מכתב לרופא המשפחה עם הנחיות לבדיקות לקראת הניתוח, מרשם לתרופות שתצטרכי לאחר הניתוח ועוד.

החלטה על ניתוח היא החלטה חשובה ומשמעותית ואני ממליץ לך לקחת את הזמן ולבחון את כלל המידע שקיבלת. תוכלי לקבוע ייעוץ נוסף איתי או עם מנהלת המרפאה אם את מרגישה שחסר לך מידע. חשוב לי שתקבלי החלטה בלי לחץ ורק כשאת מרגישה שזה הדבר הנכון עבורך.

טרום הניתוח להוצאת שתלי סיליקון מהחזה

מזל טוב. בחרת וסגרת ניתוח, ובכל יום שעובר מפלסי ההתרגשות והמתח שלך עולים.
 אנחנו כאן עבורך ויהיו בידייך מספרי הטלפון של המתאמת שלי ושל מנהלת המרפאה כדי לענות על כל שאלה קטנה כגדולה.

חשוב שתעבירי בהקדם האפשרי את תוצאות הבדיקות שנבקש ממך – בדרך כלל מדובר בבדיקות שגרתיות כמו ספירה וכימיה של הדם, תפקודי קרישה, אק"ג וצילום חזה. לפעמים תתבקשי להביא תוצאות של בדיקות נוספות בהתאם לגילך (למשל ממוגרפיה) או מחלות מהן את סובלת (כמו המלצות של רופא מומחה המטפל בך). אל תחכי לרגע האחרון עם בדיקות אלו, כי אם לא תספיקי לבצע אותן ניאלץ לדחות את הניתוח. דעי שלעולם לא אנתח אותך לפני שאוודא שתוצאות הבדיקות הן תקינות, ושאין בניתוח המתוכנן סיכון יתר כלשהו עבורך.

אם את מעשנת עליך להפסיק לעשן או לפחות להפחית את כמות הסיגריות, לפחות שלושה שבועות לקראת ניתוח הוצאת המשתלים. יש הוכחות חד משמעיות שעישון מגביר את הסיכוי לסיבוכים כמעט בכל ניתוח. עם זאת, אם מדובר בהוצאת משתלים בלבד ללא הרמה, אין הוריה מוחלטת להפסקת עישון.

תרופות שונות כמו משככי כאב או אנטיביוטיקה אותן אמליץ לך ליטול לאחר הניתוח, כדאי לקנות טרם הניתוח בקופת החולים שלך עם מרשם מרופא המשפחה.

עלייך לרכוש לפחות חזיית ספורט אחת ללא ברזלים שנפתחת מקדימה. תצטרכי ללבוש חזייה כזאת למשך מספר שבועות מהניתוח, ולכן יתכן ועדיף לקנות שתיים. אנחנו נגיד לך איזו מידה את צריכה, ונוכל להמליץ לך על חברות מסחריות שמוכרות חזיות כאלו.

יום לפני הניתוח ייצרו אתך קשר מבית החולים הפרטי בו תנותחי וימסרו לך את השעה הסופית בה את צריכה להגיע והוראות הגעה.

יום הניתוח להוצאת השתלים

סוף סוף הגיע היום המיוחל. את מתרגשת וחוששת וזה נורמלי לחלוטין. הגיעי בצום של 8 שעות (אפילו לא מים בבקשה!), התקלחי היטב בבית עם שמפו וסבון רגיל, הימנעי ממריחת קרם גוף, הסירי עדשות מגע ותכשיטי מתכת (מומלץ להשאיר אותם בבית). את צריכה להגיע עם מלווה.

בבית החולים תפגשי את המתאמת שלי שתעזור לך בתהליך הקליטה. תקבלי בגדים לניתוח ותחתונים חד פעמיים. אני אפגוש אותך שוב לשיחה טרם הניתוח ואחתים אותך בשנית על טופס ההסכמה. כמו כן אצלם אותך, ואסמן על גופך בטוש מיוחד. סימנים אלו ייעזרו לי במהלך הניתוח כשתהיי במנח שכיבה.

זהו. שיהיה בהצלחה. את מוכנסת לחדר הניתוח שם תראי אותי ואת הצוות שמונה רופא מרדים, אח או אחות וסניטרים שתפקידם לחבר אותך למכשירים שונים. לילה טוב.

הניתוח נמשך כשעה עד שלוש שעות (אם משולב בהרמה והזרקת שומן) ולאחריו תועברי להתאוששות. הצוות בהתאוששות יהיה קשוב אלייך ובמידת הצורך יתמוך בך בתרופות לשיכוך כאבים או בחילה המופיעים לעיתים בעקבות התפוגגות ההרדמה. לאחר שתתאוששי (בדרך כלל חצי שעה) תועברי לחדר האשפוז.

שדייך יהיו חבושים בפלסטרים אותם אין להסיר, ומעליהם תחבושת אלסטית יחסית לוחצת שתפקידה להפחית את הסיכון לדימום. במקרים מסוימים יהיו גם נקזים (אחד בכל שד),  שמטרתם לפנות נוזלים החוצה כדי שלא יצטברו בתוך השד. אם בוצעה גם הזרקת שומן אזי גם האתר ממנו נלקח השומן יהיה חבוש. לאחר אשפוז של מספר שעות בו הצוות יוודא שחזרת לעצמך ושאת יכולה ללכת לשירותים לבד, תוכלי להשתחרר לביתך עם מלווה. אסור לנהוג לאחר הרדמה כללית!

אחרי הוצאת השתלים

מהלכים אלו הינם השפעות משנה של הניתוח שהסיכוי להתרחשותן גבוה יחסית. הן אינן נחשבות סיבוך או כשל ולרוב אינן מחייבות טיפול:

  • תמיד תהיה לאחר הניתוח אסימטריה קלה שבדרך כלל דומה לאסימטריה הטבעית שהייתה לך לפני הניתוח.
  • שדיים מהם הוצאו שתלים ולא בוצעה כל פעולה אחרת כמו הרמה או הזרקת שומן יהיו נפולים ומרוקנים.
  • בדרך כלל הצלקות הניתוחיות מוסתרות היטב בקפל התת שדי והן כמעט לא מורגשות. אצל חלק קטן מהנשים יש הצטלקות יתר הגורמת לצלקות בולטות.
  • אם בוצעה גם הרמת חזה, כדאי לקרוא על המהלכים הטבעיים הצפויים לניתוח זה.
  • אם בוצעה גם שאיבת שומן והזרקה, כדאי לקרוא על המהלכים הטבעיים הצפויים לניתוח זה. בעיקר יש להבין שחלק מהשומן שהוזרק ייספג, ופעמים רבות יהיה צורך בהזרקות נוספות.

מהלכים טבעיים וצפויים אחרי הוצאת שתלי סיליקון מהחזה

מהלכים אלו הינם השפעות משנה של הניתוח שהסיכוי להתרחשותן גבוה יחסית. הן אינן נחשבות סיבוך או כשל ולרוב אינן מחייבות טיפול:

  • תמיד תהיה לאחר הניתוח אסימטריה קלה שבדרך כלל דומה לאסימטריה הטבעית שהייתה לך לפני הניתוח.
  • כאב פתאומי קצרצר בשד או תחושת דקירה חולפת הם תסמינים שכיחים בשנים הראשונות לאחר הניתוח. שכיחותם תלך ותרד עם הזמן.
  • היות והמשתלים הם בעלי מרקם רך יחסית שדומה למרקם של שד צעיר, הם נוטים להתקפל מעט תחת הלחץ של השד. קיפולים אלה, הנקראים "ריפלינג", מורגשים באזורים בהם אין הרבה רקמה בין המשתל לעור אך אינם נראים . זה קורה בעיקר בחלק התחתון של השד (משם מוכנס המשתל) ובחלק הקרוב למחשוף.
  • לאחר הניתוח יהיה שינוי תחושה בפטמות ובעור של קוטב השד התחתון. השינוי יכול להתבטא בטווח שמתחיל בחוסר תחושה ועד לתחושת יתר במגע עם בגד. לפעמים גם הפטמות יהיו זקורות כל הזמן. ברוב המוחלט של המקרים תסמינים אלו ייעלמו ככל שחולף הזמן.
  • בדרך כלל הצלקות הניתוחיות מוסתרות היטב בקפל התת שדי והן כמעט לא מורגשות. אצל חלק קטן מהנשים יש הצטלקות יתר הגורמת לצלקות בולטות.
  • אצל כל אישה נוצרת קופסית סביב המשתל. לרוב היא אינה מורגשת ואינה נראית מבחוץ והמשתל ירגיש רך וטבעי.
  • מרבית הרופאים מסכימים כי כדאי להחליף את המשתלים, גם אם לא נמצא בהם שום פגם, לפחות פעם אחת במהלך החיים. לאור זאת, יש לצפות להחלפת המשתלים תוך 15-20 שנה מהניתוח.

עם הזמן תהיה אצל מרבית הנשים צניחה של הרקמות בגלל שינויי משקל, הריונות והשפעת כח הכבידה.

סיבוכים

סיבוכים הם אירועים שליליים כתוצאה מהניתוח, שהסיכון להתרחשותם הוא נמוך. כשהם בכל זאת מתרחשים יש צורך במעקב וטיפול, ואני והצוות שלי נלווה אותך עד להחלמה.

חשוב שתדעי שמילוי אחר כל ההוראות לאחר הניתוח מצמצם את הסיכוי לסיבוך באופן משמעותי.

  • דימום בתוך כיס המשתל.
  • הצטברות נוזלים עקשנית (סרומה).
  • זיהום חיידקי.
  • היפרדות קו התפרים.
  • אם בוצעה גם הרמת חזה, כדאי לקרוא על הסיבוכים שיכולים לקרות בניתוח זה.
  • אם בוצעה גם שאיבת שומן והזרקה, כדאי לקרוא על הסיבוכים שיכולים לקרות בניתוח זה.
  • ניתוח משלים. את צריכה לדעת שעל פי המלצות האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית וכפי שמקובל בארץ, ניתוח משלים מכל סיבה שהיא יחייב לכל הפחות תשלום על חדר הניתוח.