עיצוב שפתיים

אם יש משהו במראה השפתיים שמפריע לכן עד כדי כך שאתן מוכנות לשקול לעבור הזרקות כדי לתקן זאת, אתן בהחלט מתאימות לייעוץ. גם אם אופציה של ניתוח הרמת שפה עליונה עומדת על הפרק ואתן מתלבטות בינה לבין הזרקה, כדאי לכן להתייעץ עם כירורג פלסטי שיש לו ידע נרחב על כל אפשרויות הטיפול.

פגישת הייעוץ תתחיל במספר שאלות כלליות כמו גיל, מצב משפחתי, מקצוע והרגלים כמו עישון. לאחר מכן שאלות על הרקע הרפואי הכללי כמו נטילת תרופות קבועות (בדגש על מדללי דם), מחלות כרוניות (למשל הרפס או סוכרת) והאם קיימת רגישות לתרופות. אם אכן קיימות מחלות רקע חשוב שתביאו עמכן לפגישה מכתב מרופא המשפחה המפרט אותן ואת הטיפול בהן. חשוב לציין אם עברתן הזרקות קודמות בעבר, בעיקר עם חומרי מילוי קבועים.

לאחר איסוף המידע הרפואי ייערך בירור מהן הבעיות המפריעות לכן, מה הרצונות שלכן ומהן הציפיות שלכן מההזרקה. מידע זה, בשילוב עם הבדיקה, ישמש להתאים עבורכן את שיטת הטיפול ולבצע תאום ציפיות בין הרצוי לאפשרי.

כעת תתבצע בדיקה גופנית הכוללת בין היתר התרשמות ממבנה הפנים והשפתיים, נפח הריריות, איכות העור, קמטוטים, סימטריה ועוד.

לבסוף, יסוכמו האפשרויות הטיפוליות השונות ויינתן הסבר על היתרונות והחסרונות של כל שיטה. תקבלנה המלצה על הטיפול המועדף בהתאם לרצונות והנתונים הגופניים, ותשמענה על תהליך ההחלמה, התוצאות הצפויות והסיבוכים האפשריים. כמובן שניתן יהיה לשאול שאלות וייפרס בפניכן כל המידע, כדי שתוכלנה לקבל החלטה מושכלת.

כשמעצבים שפתיים עם חומר מילוי, השמיים הם הגבול וניתן בעצם להגיע לכל מראה עליו ניתן לחלום. יש מטופלים (ורופאים) שאכן שמים את הגבול בשמיים, ומפסלים את הפנים לכיוונים של מראה מוגזם ולא טבעי. הגישה שלנו צנועה הרבה יותר, ואנחנו דוגלים במראה שונה אך עדיין בגבול הנורמה. אנו מנסים להשיג את האפקט הרצוי, בלי שכל העולם יידע שעברת הזרקה. כך שאם את מעוניינת בשפתיים של ברווז, אנחנו לא הכתובת שלך.

להלן האפשרויות המרכזיות בהן בהחלט ניתן לטפל באמצעות עיצוב שפתיים:

• הוספת נפח לשפתיים.
• הדגשת קווי המתאר של השפתיים והגבולות בין הרירית לעור.
• טיפול בקמטוטים בשפתיים.
• שינוי מבנה השפתיים כמו ביטול או הדגשה של הקשת בשפה עליונה למשל.
• תיקוני אסימטריה.

רבים פוחדים מהמחטים ומהכאב שכרוך בהזרקה. אולי יעניין אתכם לדעת שברוב המקרים המחט בה נעשה שימוש היא דקה מאוד (עובי של חצי מילימטר) וכאב הדקירה מוגדר כקל. בהתאם להתוויה ההזרקה יכולה להתבצע על ידי המחט, ולפעמים המחט תוחלף בצינורית (קנולה). כך או כך מדובר בפעולה קצרה הנמשכת מספר דקות בלבד. החומצה ההיאלרונית בהם אנחנו משתמשים כוללים בתוכם לידוקאין, שהוא חומר מאלחש המשמש גם ברפואת שיניים. עם זאת, ניתן גם למרוח כחצי שעה לפני ההזרקה משחה מאלחשת כדי להפחית עוד יותר את עוצמת הדקירה.

כדאי להגיע להזרקה ללא אודם, גלוס או איפור שפתיים אחר.

אם יש היסטוריה של פצעי הרפס בשפתיים או באזור אחר בפנים יש להתחיל טיפול מונע שלושה ימים לפני ההזרקה ויומיים אחרי (Valtrex 500 מ"ג, פעמיים ביום).

חומצה היאלרונית היא חומר מילוי זמני, ולכן תמיד תיספג עם הזמן. הגורם החשוב ביותר שמשפיע על משך הזמן בו החומצה ההיאלרונית תחזיק הוא זהות היצרן. לרוב, ככל שהמוצר הוא זול יותר, כך אחוז המים בו יהיה גבוה וכמות החלקיקים של החומצה ההיאלרונית בתוכו תהיה נמוכה. מוצרים אלה ייספגו במהירות גבוהה – לעיתים תוך מספר שבועות. חומצה היאלרונית ממותג פרימיום יכולה להחזיק אפילו עד שנתיים, כשמדובר בחומר סמיך שמוזרק לאזור נייח כמו קצה האף למשל.

כמו כן, ליצרנים מובילים יש פטנטים שונים להפוך את החומר לעמיד יותר, בלי לפגום בפרופיל הבטיחותי המצוין של החומצה ההיאלרונית. למשל טכנולוגיות חדשניות לצימוד בין החלקיקים או הגנה עליהם מפני אנזימים מפרקים בגוף. יש לזכור שיש הגבלה מכוונת לעמידות החומר, ואף יצרן לא רוצה ליצור חומר שאינו מתכלה. הסיבה לכך היא שחומר קבוע שאינו נספג גורם לסיבוכים בשכיחות גבוהה הרבה יותר מחומרים נספגים, ואף מותג מוביל אינו מעוניין בכך.

גורם נוסף שמשפיע על משך הזמן בו תחזיק חומצה היאלרונית לאחר ההזרקה הוא סמיכות החומר. סמיכות מוגדרת בעיקר על פי כמות החלקיקים במזרק וגודלם. ככל שיהיו יותר חלקיקים, וככל שהם יהיו יותר גדולים, כך החומר יהיה סמיך יותר. בממוצע, רוב האנשים נזקקים לטיפול נוסף כעבור חצי שנה לחומרים דלילים ועד שנה וחצי לסמיכים.

גם למקום ההזרקה יש השפעה על זמן הספיגה של חומצה היאלרונית. במקומות בהם יש תנועת שרירים מרובה כמו השפתיים למשל, תהיה ספיגה מהירה יותר. במקומות נייחים יחסית כמו סנטר למשל, החומצה ההיאלרונית תחזיק זמן רב. לכן אם את מעשנת, סביר שספיגת החומר תהיה יותר מהירה אצלך (עוד סיבה טובה להפסיק לעשן…)

החדשות הטובות הן, שלאחר כל טיפול יהיה שיפור מצטבר, כך שפרק הזמן הדרוש בין ההזרקות יתארך. זאת בגלל שבמהלך החודשים בהם החומצה ההיאלרונית קיימת בתת העור, היא מעודדת יצירה של סיבים חלבוניים כמו קולגן ואלסטין במקום ההזרקה. לחלבונים אלה יש אורך חיים של שנים והם תופסים נפח בפני עצמם.

בימים הראשונים יכולה להיות נפיחות משמעותית ולא סימטרית של השפתיים ויכולים להיות גם סימנים ניכרים של שטפי דם עוריים. בדרך כלל אין כאבים, ואם יש אז הם לרוב קלים ומגיבים היטב למשככי כאב שלא דורשים מרשם כמו אקמול ואופטלגין. מומלץ בשבוע הראשון לישון עם ראש מורם על כר ובימים הראשונים לשים קומפרסים קרים. הנפיחות תרד ברובה תוך שלושה ימים ותיעלם לגמרי תוך שבועיים.

בשבועות הראשונים יתכן שאפשר יהיה למשש גושים עם הלשון ואפילו עם האצבעות. זה נורמלי וקשור לסמיכות החומר ולתגובה שלו עם הרקמות השונות של השפתיים. ככל שהזמן יעבור הגושים הללו ייעלמו. אם זה ממש מפריע ניתן לזרז את התהליך על ידי עיסוי מקומי של הגוש באצבעות משומנות.

לפעמים דווקא בגלל הנפיחות שאחרי ההזרקה, השפתיים ייראו טוב יותר בעיניכן, וכשהנפיחות תיסוג תופיע גם אכזבה. אין צורך להתייאש. מהזרקה ראשונה אפשר ללמוד הרבה וכך להעריך כמה חומר נצטרך באמת כדי להגיע לתוצאה המיוחלת. במידה והשיפור איננו משמעותי מספיק לאחר שבועיים מההזרקה, ניתן לרכוש עוד מזרקים בתשלום נוסף, עד לקבלת המראה הרצוי.

סיבוכים הם אירועים שליליים כתוצאה מההזרקה, שהסיכון להתרחשותם הוא נמוך מאוד. כשהם בכל זאת מתרחשים יש צורך במעקב ולעיתים בטיפול משלים.

להלן הסיבוכים האפשריים:

• זיהום באזור המוזרק שיצריך טיפול אנטיביוטי
• הפרעות מתאר כמו אסימטריה או גושים שתצרכנה הזרקה נוספת של חומר מילוי או הזרקה של אנזים מפרק (היאלרונידאז)
• שינוי צבע (התכהות או התבהרות) קבוע או זמני בעור
• תגובה אלרגית בדרגות שונות לחומר המוזרק או לחומר ההרדמה המקומית.
• הזרקת חומצה היאלרונית עלולה לעורר תגובה של הגוף מול חומרים אחרים שהוזרקו לפנים, בעיקר סיליקון.
• במקרים נדירים ביותר, החומר עלול לגרום לסתימה של כלי דם ולהביא לנמק של עור ואף לפגיעה בראייה.

במציאות הקיימת כיום במדינת ישראל, כל רופא יכול להזריק חומצה היאלרונית, אפילו אם לא עבר הכשרה מתאימה! היות ומדובר בתחום מבוקש עם שוק שהולך וגדל משנה לשנה, רופאים רבים מחליטים לפנות להזרקות. הם עושים במקרה הטוב קורס שאורך מספר שבועות, מקבלים "תעודה" שאינה מוכרת על ידי משרד הבריאות או מוסד אקדמי כלשהו, ומתחילים להזריק. את מרצם הם משקיעים בעיקר בקידום אינטנסיבי בכל מדיה אפשרית, ואם יש להם כריזמה וכישרון שיווקי אזי עד מהרה הם עושים שם לעצמם ומוכרים קרח לאסקימוסים… מנתח פלסטי מומחה להבדיל, עובר התמחות שנמשכת שנים במחלקה גדולה לכירורגיה פלסטית בבית-חולים. נתחיל מכך שההתמחות בכירורגיה פלסטית היא ההתמחות המבוקשת ביותר, כך שעל כל מקום פנוי מתחרים כעשרה רופאים ומטבע הדברים בוחרים את המצטיינים ביותר. בשנתיים הראשונות המתמחה נחשב "על תנאי" ונבחן מדי יום על ידי הרופאים הבכירים במחלקה שמסתכלים עליו בשבע עיניים. האחריות להכשרתו מונחת על כתפיהם של הרופאים הבכירים, כך שאם הוא לא רופא טוב מספיק או שהוא לא מנתח מעולה אזי הוא פשוט יסולק בלי לחשוב פעמיים. הלאה, כעבור שלוש שנים יש צורך לעבור מבחן עיוני שמקיף את כל החומר בתחומי האנטומיה, הפיזיולוגיה, טיפולי אנרגיה (לייזר, גלי רדיו וכולי), הזרקות, כל סוגי הניתוחים הפלסטיים האסטטיים והרפואיים, מומים מולדים, כוויות, טראומות, שחזורים בעקבות סרטן ועוד נושאים רבים שקצרה היריעה לפרט. אחוזי המעבר במבחן המקיף הזה הם סביב 50%, כך שכמחצית מהמתמחים לא עוברים במכה ראשונה וניגשים שוב רק כעבור שנה(!) נוספת של לימוד. לאחר מינימום של שש שנים מפרכות כאלה המתמחה עובר מבחן מעשי שאורך יום שלם ובו הוא נבחן על ידי 6-8 מנתחים פלסטיים מומחים בכירים מבתי חולים אחרים, שממטירים עליו מבול של שאלות ובודקים באופן מעשי כיצד הוא מייעץ למטופלים, מה הוא יודע על אופציות הטיפול האפשריות, איך הוא מנתח ומתמודד עם בעיות וסיבוכים ועוד. גם פה אחוזי המעבר הם סביב ה- 75% ולא כולם מסיימים את המסלול ומקבלים את התואר הנכסף של "מנתח פלסטי מומחה".

יש סיבות רבות מדוע אני חושב שמדובר במצב אבסורדי ומסוכן, אך די אם אדגיש את שתי הסיבות המרכזיות:

1. רופאים שיודעים רק להזריק, ימליצו על הזרקות גם אם יש פעולות אחרות שיביאו לתוצאות טובות יותר – כמו ניתוחים. לי כמנתח פלסטי מומחה יש ידע עצום ועברתי הכשרה מקיפה בכל האופציות הטיפוליות, כך שהאינטרס שלי הוא להביא לתוצאה הטובה ביותר ולאו דווקא להמליץ רק על הזרקות.
2. רופאים שיודעים רק להזריק מוגבלים מאוד ביכולת שלהם לטפל בסיבוך. היות ואין להם הכשרה כירורגית מינימלית, אזי כשהם צריכים לבצע פעולה שכזאת לא נותר להם אלא להפנות את המוזרק למיון כדי שיטופל על ידי כירורג פלסטי. ואני מקווה שזה אכן המצב ואין תסריטי אימה אחרים כמו זיהוי מאוחר של הסיבוך או ניסיונות לטפל בו לבד בלי ההכשרה המתאימה…