שאיבת שומן

כשתגיעו למרפאה תתבקשו למלא שאלון בריאות, ותקבלו חומר קריאה רלוונטי לניתוח. לאחר מכן תוכנסו לחדר הרופא לפגישה איתי ועם המתאמת שלי. אם תרצו, ניתן לצרף לפגישה מלווה או שניים.

פגישתנו תתחיל בכך שאשאל אתכם מספר שאלות כלליות כמו גיל, מצב משפחתי, מקצוע והרגלים כמו עישון. לאחר מכן אשאל על הרקע הרפואי הכללי כמו נטילת תרופות קבועות, מחלות כרוניות (למשל יתר לחץ דם או אסטמה) והאם קיימת רגישות לתרופות. אם אכן קיימות מחלות רקע חשוב שתביאו עמכם לפגישה מכתב מרופא המשפחה המפרט אותן ואת הטיפול בהן.  חשוב לציין אם עברתם שאיבות שומן קודמות בעבר.

לאחר איסוף המידע הרפואי אברר מהם האזורים מהם אתם סבורים שצריך לשאוב שומן, מהן הציפיות שלכם מהניתוח וכמה זמן אתם מסוגלים לאפשר להחלמה. מידע זה, בשילוב עם הבדיקה, ישמש אותי להתאים עבורכם את הניתוח ולבצע תאום ציפיות בין הרצוי לאפשרי.

כעת אבצע בדיקה גופנית הכוללת בין היתר מדידת גובה ומשקל, התרשמות מצורת הגוף, סימטריה, כמות עודפי העור והשומן, איכות העור, צלוליט, סימני מתיחה, צלקות מניתוחים קודמים ועוד.

לבסוף, אסכם את האפשרויות הטיפוליות השונות ואסביר על היתרונות והחסרונות של כל שיטה. אמליץ על הניתוח המועדף בעיניי בהתאם לרצונות והנתונים הגופניים, ואספר על תהליך ההחלמה, התוצאות הצפויות והסיבוכים האפשריים. כמובן שניתן יהיה לשאול שאלות ואני אפרוס את כל המידע, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת.

יש מספר שיטות לשאיבת שומן. לשאיבות בינוניות וגדולות אני עובד בשיטה שנקראת SAFE Liposuction שפותחה על-ידי כירורג פלסטי אמריקאי בשם סימיון וול. יתרונה בכך שהיא מאפשרת לשאוב כמות שומן רבה, כולל שומן במיקום שטחי יחסית אל פני העור, ולהקטין את הסיכונים להפרעות מתאר כמו שקעים או רכסים שיכולים להיוותר לאחר שאיבה. 

בשאיבה זאת יש שלושה שלבים:

1. הפרדה – דרך חתכים של מספר מילימטרים כל אחד מוכנסת אל מצבור השומן צינורית מתכת שדרכה מוזרמים נוזלים מאלחשים ומכווצי כלי-דם. הצינורית מחוברת למערכת רוטטת (microAIR), שגורמת לראש הצינורית לרעוד וכך לגרום להפרדת תאי השומן בזמן הזלפת הנוזלים.
2. שאיבה – דרך אותם חתכים מוכנסת צינורית אחרת, רוטטת אף היא, ששואבת את תאי השומן. בגלל השלב הקודם ניתן לשאוב כמות גדולה יותר של שומן ללא דימום משמעותי.
3. השוואה – בגמר השאיבה מוכנסת צינורית רוטטת שמפרקת שומן שנותר באזור הנשאב וגם בהיקפו, אך לא שואבת אותו. זה מביא להשוואת הנפח של שכבת השומן התת עורית, כך שמתקבל מתאר אחיד וחלק, המשתלב טוב יותר עם האזורים הסמוכים, שלא נשאבו.

מחדר הרופא תעברו אל מנהלת המכירות לקבלת מידע על עלות הניתוח, מיקום חדר הניתוח, תאריכים אפשריים ומידע מנהלתי אחר. לסיום תקבלו תיק עם הסברים כתובים על הניתוח, טופס הסכמה לניתוח, מכתב לרופא המשפחה עם הנחיות לבדיקות לקראת הניתוח, מרשם לתרופות לאחר הניתוח ועוד.

החלטה על ניתוח היא החלטה חשובה ומשמעותית ואני ממליץ לכם לקחת את הזמן ולבחון את כלל המידע שקיבלתם. תוכלו לקבוע ייעוץ נוסף איתי או עם מנהלת המכירות אם אתם מרגישים שחסר לכם מידע. חשוב לי שתקבלו החלטה בלי לחץ ורק כשאתם מרגישים שזה הדבר הנכון עבורכם.

מזל טוב. בחרתם וסגרתם שאיבת שומן, ובכל יום שעובר מפלסי ההתרגשות והמתח שלכם יעלו. אנחנו כאן עבורכם ויהיו בידיכם מספרי הטלפון של המתאמת שלי ושל מנהלת המכירות כדי לענות על כל שאלה קטנה כגדולה.

חשוב שנקבל בהקדם האפשרי את תוצאות הבדיקות שנבקש מכם – בדרך כלל מדובר בבדיקות שגרתיות כמו ספירה וכימיה של הדם, תפקודי קרישה, אק”ג וצילום חזה. לפעמים נבקש להביא מסמכים או תוצאות של בדיקות נוספות בהתאם למצבכם הרפואי (כמו המלצות של רופא מומחה אחר). לא כדאי לחכות לרגע האחרון עם מסמכים אלו, מפני שאם הם לא יגיעו בזמן ניאלץ לדחות את הניתוח. לעולם לא אנתח מטופל לפני שאוודא שתוצאות הבדיקות הן תקינות, ושאין בניתוח המתוכנן סיכון יתר כלשהו עבורו.

לאחר שתתקבלנה כל תוצאות הבדיקות ותימצאו מתאימים לניתוח, תוזמנו לפגישת טרום ניתוח איתי. יש להגיע לפגישה זאת לאחר שקראתם את טופס ההסכמה אותו קיבלתם כבר בשלב הייעוץ. כדאי לכם לכתוב לפניכם שאלות והערות אותם תוכלו להציג לי בפגישה. כשתגיעו, אקריא יחד איתכם את הטופס ואסביר לכם בדיוק מה כתוב בו תוך דגש על התוצאה הצפויה, ההחלמה, תופעות הלוואי והסיבוכים העיקריים. על הטופס הזה תצטרכו לחתום ביום הניתוח ולכן חשוב לי ולכם להבין היטב מה המשמעויות של כל מה שכתוב בו. כמו כן יתבצע בפגישה זאת גם צילום רפואי של הפנים.

תרופות שונות כמו משככי כאב ואנטיביוטיקה אותן אמליץ ליטול לאחר הניתוח, כדאי לקנות טרם הניתוח בקופת החולים עם מרשם מרופא המשפחה.

יש לרכוש מלבוש לחץ מותאם ולהביא אותו ביום הניתוח. מטרתו ללחוץ על האזור שנשאב ולהפחית את הבצקת. צריך להשתמש בו במשך כשישה שבועות. נוכל להמליץ על חברות מסחריות שמוכרות מלבושי לחץ כאלו.

יום לפני הניתוח ייצרו אתכם קשר מבית החולים הפרטי בו ייערך הניתוח וימסרו את השעה הסופית בה יש להגיע והוראות הגעה.

סוף סוף הגיע היום המיוחל. יש התרגשות ויש גם חששות וזה נורמלי לחלוטין. עליכם להגיע בצום של 8 שעות (אפילו לא מים בבקשה!) להתרחץ היטב עם מים וסבון ולהימנע מקרם גוף. יש להסיר מהפנים והגוף תכשיטי מתכת ועדשות מגע (מומלץ להשאיר אותם בבית). יש להגיע עם מלווה.

בבית החולים מחכה המתאמת שלי שתעזור לכם בתהליך הקליטה. תקבלו בגדים לניתוח ולוקר לאחסנת חפצים. אני אפגוש אתכם שוב לשיחה טרם הניתוח ואחתים בשנית על טופס ההסכמה. כמו כן אבצע סימון על הגוף בטוש מיוחד שאינו מחיק. סימנים אלו יעזרו לי במהלך הניתוח כשהגוף במנח שכיבה.

זהו. שיהיה בהצלחה. בחדר הניתוח תראו אותי ואת הצוות שמונה רופא מרדים, אח או אחות וסניטרים שתפקידם לחבר אתכם למכשירים שונים. לילה טוב.

הניתוח תלוי בכמות האזורים שנשאבו ומיקומם ולכן יכול לארוך בין שעה לשלוש שעות ולאחריו מועברים להתאוששות. הצוות בהתאוששות יהיה קשוב אליכם ובמידת הצורך יתמוך בתרופות לשיכוך כאבים או בחילה המופיעים לעיתים בעקבות התפוגגות ההרדמה. לאחר שתתאוששו (בדרך כלל חצי שעה) תועברו לחדר האשפוז.

אתם תהיו לבושים במלבוש הלחץ, ועל הפתחים דרכם בוצעה השאיבה יהיו פדים סופגים. יש לצפות שהנוזלים הרבים שהוחדרו במהלך השאיבה ימשיכו לזרום החוצה דרך הפתחים הללו בעיקר ביממה הראשונה. יש להחליף את הפדים בבית ככל שיידרש בהתאם לכמות הנוזלים.

לאחר אשפוז של כמה שעות הצוות יוודא שחזרתם לעצמכם ושאתם יכולים לכל הפחות ללכת לשירותים לבד, תוכלו להשתחרר הביתה עם מלווה.

בימים הראשונים לאחר שאיבה בינונית וגדולה תורגש חולשה ועייפות רבה. יש צורך בתמיכה משפחתית ו/או חברתית קרובה מפני שיהיה אפילו קושי בביצוע של מטלות בית פשוטות. אסור בתכלית לשכב כך סתם כדי לנוח! שכיבה מרובה עלולה לגרום ליצירת קרישי דם בוורידי הרגליים שעלולים להיסחף ולסתום עורק בלב, מח או ריאה. לאור זאת יש להיות במרבית מהיום בישיבה על כורסה נוחה ומדי שעה לקום ולעשות סיבוב הליכה קצר בתוך הבית. לשכב מותר רק כשהולכים לישון ואז יש לשים כרית מתחת לשוקיים כדי להגביה את הרגליים. במידה ולא מצליחים להירדם יש לצאת מהמיטה ולעבור לכורסה.

בשבוע הראשון מומלץ מאוד לקחת משככי כאב סביב השעון ולא "לסבול בשקט", כי כאבים מונעים שינה ומכניסים לדיכאון וכך גורמים לעיכוב ההחלמה! אני רושם טיפול קבוע במשככי כאב דמויי אופיום כמו זלדיאר, ועליהם יש להוסיף לפי הצורך משככי כאב שלא דורשים מרשם כמו אקמול ואופטלגין. משככי כאב כמו אדוויל, נורופן ודומיהם מגבירים סיכוי לדימום לאחר הניתוח ולכן מומלצים פחות בשבוע הראשון.

האזורים שנשאבו יהיו לרוב נפוחים ואף לא סימטריים בשבועות הראשונים לאחר הניתוח. בשל כך מומלץ להישאר עם מלבוש הלחץ במשך שישה שבועות, כי הוא תורם להפחתת הנפיחות. יש להתרחץ היטב כל יום עם מים וסבון החל מיומיים לאחר הניתוח, ורק בזמן המקלחת להוריד את המלבוש. יתכנו סימנים של שטפי דם תת עוריים שיחלפו עד שלושה שבועות מיום הניתוח.

בהתאם לנרחבות השאיבה תוך שבוע עד שבועיים ניתן יהיה לחזור לעבודה משרדית. רצוי להמתין כחודש וחצי, לפני שחוזרים לפעילות גופנית מאומצת כמו ריצה.

יהיו ביקורות אצלי לכל הפחות לאחר כשבוע, חודש ושלושה חודשים מהניתוח. בלי קשר לכך, אנחנו זמינים טלפונית 24 שעות ביממה לכל שאלה או בעיה.

• לאחר נסיגת הנפיחות הראשונית העור יהיה רפוי באזור שנשאב. ככל שהעור אלסטי יותר כך הוא יתכווץ מהר יותר. אלסטיות העור לרוב טובה יותר אצל צעירים, לא מעשנים ובעלי עור חלק ונטול סימני מתיחה. כשהעור פחות אלסטי ההתכווצות יכולה לארוך אף שנה ויותר.
• תמיד תהיה לאחר הניתוח אסימטריה קלה, כפי שיש לרוב האנשים שלא עברו ניתוח.
• לאחר השאיבה יהיו שינויי תחושה. השינוי יכול להתבטא בטווח שמתחיל בחוסר תחושה ועד לתחושת יתר במגע. ברוב המוחלט של המקרים תסמינים אלו ישתפרו ככל שחולף הזמן.
• חלק מהשומן שנותר לאחר השאיבה יעבור נמק שלעיתים יורגש כגוש נוקשה. עם הזמן הנמק השומני הזה יתרכך עד שלבסוף יעלם.

סיבוכים הם אירועים שליליים כתוצאה מהניתוח, שהסיכון להתרחשותם הוא נמוך. כשהם בכל זאת מתרחשים יש צורך במעקב וטיפול ולעיתים בניתוח משלים. צריך לדעת שעל פי המלצות האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית וכפי שמקובל בארץ, ניתוח משלים מכל סיבה שהיא יחייב לכל הפחות תשלום על חדר הניתוח. אני והצוות שלי נלווה אתכם עד להחלמה.

חשוב שתדעו שמילוי אחר כל ההוראות לאחר הניתוח מצמצם את הסיכוי לסיבוך באופן משמעותי.

להלן הסיבוכים האפשריים:

• הפרעות מתאר כמו שקעים או קפלי עור שנראים בעיקר בעת לבישת בגד צמוד מאוד. לעיתים יצריכו שאיבה או הזרקת שומן בהרדמה מקומית.
• דימום או הצטברות נוזלים (סרומה) שיצריכו ניקוז.
• זיהום חיידקי שיצריך טיפול אנטיביוטי.
• עודפי עור שלא נספגים גם כעבור שנה ויצריכו כריתה במידת האפשר.
• תחושת יתר קבועה (היפראסתזיה) שתצריך טיפול במרפאת כאב.
• סבל של העור באזור השאיבה. לרוב משתפר בטיפול עם משחה.
• התכהות של העור באזור השאיבה. לרוב זמנית ותעלם עד שנה וחצי מהשאיבה.
• צלקות בולטות, אדומות ו/או רגישות (נקראות צלקות היפרטרופיות). לעיתים יהיה צורך בהזרקת סטרואידים לצלקות אלה.
• חדירה עם צינורית השאיבה לתוך איבר חלול (פרפורציה) – נדיר מאוד. בסיכון אצל אנשים עם בקעים או שעברו הרבה ניתוחי בטן.
• סיבוך נדיר מאוד אך מסכן חיים הוא תסחיף של קריש דם או של שומן, היכול לגרום לסתימה של כלי דם גדול.