עבודה בעיניים

פורסם: 6.4.2021

Share on facebook
שתפ/י
Share on twitter
צייצ/י
Share on linkedin
LinkedIn

כבר יותר משנה שכולנו מסתובבים רוב הזמן עם מסכות, כך שהשליש העליון של הפנים שלנו הפך לאזור אותו רואים הכי הרבה. מטבע הדברים חלה עלייה בביקוש לניתוחים המשפרים את מראה העיניים, ועליהם אפרט במאמר הנוכחי.

כל הזמן תלונות

היות ובאזור העיניים עסקינן, צריך להגדיר במה בדיוק מדובר, שכן דווקא העין עצמה אינה משתתפת בניתוחים אלה… ניתוחים אסטטיים לשיפור "מראה העיניים" כוללים ניתוחים של אחד או יותר מהאיברים הבאים:

  1. עפעפיים עליונים
  2. עפעפיים תחתונים
  3. גבות
  4. מצח

הבחירה איזה איברים צריך לנתח היא לא של המטופל אלא דווקא שלי. אני שומע מהמטופל מהן התלונות שגרמו לו לבוא לייעוץ, ויחד עם ממצאי הבדיקה הגופנית, הם שיכתיבו את תוכנית הניתוח.

הגבר והאישה הטיפוסיים שונים זה מזה בתלונות השכיחות שלהם לגבי אזור העיניים. ניקח כדוגמה עודף עור בעפעפיים עליונים. גבר לרוב יגיד לי בייעוץ שהוא מוטרד מכך שהעיניים "נסגרות" לו, בעוד שאישה בדרך כלל תתלונן על כך שקשה לה להתאפר או שהיא "נראית זקנה". וזה באמת מאוד מאפיין את ההבדלים בין המגדרים – גברים נוטים יותר להתלונן על בעיה תפקודית ואילו נשים מלינות בעיקר על הפרעות אסטטיות.

אלו הן חמשת התלונות האסטטיות השכיחות ביותר באזור העיניים:

  1. עור עודף מעל העין
  2. צניחה של הגבות
  3. שקיות מתחת לעיניים
  4. התכהות סביב העין
  5. נגעים סביב העין

אסביר כיצד אני מתייחס לכל תלונה כזאת ומה ניתן לעשות כדי לשפר.

תמונה עליונה: עודף עור בעפעפיים העליונים הינו התלונה האסטטית השכיחה ביותר באזור העיניים. תמונה תחתונה: לאחר ניתוח עפעפיים עליונים ותחתונים.

צרות עין

אחרי שאני מקשיב לתלונות של המטופלת או המטופל, אני מבצע בדיקה מדוקדקת כדי לנסות ולהבין מהו הגורם או הגורמים לבעיות הללו ומה אפשר (או אי אפשר…) יהיה לעשות כדי לפתור אותן. אתחיל עם התלונה הכי שכיחה של עור עודף מעל העין, הצעד הבא יהיה לבדוק מהו המיקום של הגבות. אם הגבה יושבת גבוה במקומה הטבעי ויש עודף עור מעל העין – אז הבעיה היא בעפעף והפתרון יהיה ניתוח עפעפיים עליונים בו אסיר עור ושומן עודפים. לעומת זאת אם הגבה צנוחה, אז היא גורמת לעודף עור מלאכותי מעל העין. כאן הפתרון יהיה הרמת גבות, שגם תפתור את הבעיה של לכאורה עור עודף וגם תחזיר לעיניים את המראה הצעיר יותר.

ניתוח עפעפיים עליונים הוא ניתוח קצר של פחות משעה הנעשה בהרדמה מקומית בתוספת טשטוש. העור מוסר בתבנית מותאמת אישית, לפי מיקום העור העודף – בחלק הפנימי, האמצעי ו/או הצדדי של העפעף העליון בכל עין. באופן זה, אפשר לשלוט במידה מסוימת על הצורה הסופית של מפתח העין ולעשות כך שתהיה פתוחה יותר או צרה יותר בחלקים שונים שלה. כך אפשר למשל לקבל עין עגולה יותר, עין בצורת שקד או "עין חתול". לרוב הצלקת שתיווצר תהיה מוסתרת היטב בקפל העפעף בעת שהעין פתוחה, אך במקרים בהם יש עודף עור בחלק הצדדי של העפעף, הצלקת תימשך עד לשם וניתן יהיה להבחין בה. עם זאת, ברוב המקרים ככל שהזמן עובר היא תיטשטש ותיראה בסופו של דבר כמו אחד מקמטי החיוך הטבעיים שיש בצידה החיצוני של העין.

ניתוח הרמת גבות הוא סיפור אחר, מפני שיש מספר שיטות להרים גבות. החל מניתוחים מאוד פשוטים בהם מסירים עור מעל הגבה ותופרים אותה במנח גבוה יותר, דרך ניתוחים מורכבים יותר בהם נעשה שימוש במצלמה המוחדרת דרך חתך בקרקפת, וכלה בניתוחים גדולים למתיחת כל המצח. השיטה הכי נפוצה אצלי היא הרמת גבות דרך חתכים בקו השיער הרקתי. אני מפריד את העור של המצח עד לגבה, שם תפר פנימי חזק בזווית הגבה, שירים אותה כלפי מעלה, ומסיר עודפי עור בקו השיער. השיטה הזאת ניתנת להתאמה אישית כי המטופלת או המטופל יכולים ממש לבחור לפני הניתוח איזה חלק של הגבה ארים להם ואפילו את הכיוון בו אמשוך להם את הגבות. אצל גברים אני ארים בדרך כלל את כל הגבה, בעוד שאצל נשים אני ארים בעיקר את החלק הצדדי שלה, בגלל שגבה עם חלק צדדי מורם יחסית לחלק הפנימי היא מאפיין של נשים צעירות. גם לכיוון הרמת הגבה יש השפעה משמעותית, כי על ידי בחירת וקטור המשיכה ניתן בעצם להחליט אם מעוניינים בגבות גבוהות יותר או מלוכסנות יותר.

הרמת גבות דרך חתכים בקו השיער הרקתי

אחת מהאפשרויות שניתוח זה מאפשר, היא משיכת הגבות באלכסון לצד, כך שמתקבל לכסון משמעותי של הגבות והעיניים. למראה הזה קוראים גם "עיני שועל" (fox eyes), והוא מאוד טרנדי בימים אלו בגלל מספר סלביות משפיעות כמו בלה חדיד וקנדל ג'נר שעברו פרוצדורות כאלה. אבל הניתוח שתיארתי איננו הדרך היחידה להשיג את המראה הזה וקיימות מספר אפשרויות אחרות הנבדלות זו מזו ברמת המורכבות שלהן ובמשך הזמן שהעיניים יישארו מלוכסנות. האפשרות הקלה וקצרת המועד מבין כולן היא איפור קבוע שמשווה לעין את הצורה הרצויה. זאת האפשרות הכי פשוטה, אך כמובן גם קצרת המועד מכולן. אפשרות נוספת היא הזרקה של חומר מילוי ברקות או בזנב הגבה, הגורמת למשיכה קלה יחסית של זווית העין החיצונית. אופציה ניתוחית תעניק לכסון משמעותי ועמיד יחסית לשיטות האחרות, ולמי שלא רוצה ניתוח הרמת גבות או ניתוח עפעפיים עליונים אפשר להסתפק בניתוח קטן יותר, בו אני שם תפר לא נספג דרך חתך קטן מעל זווית העין החיצונית ומותח אותה באלכסון אל ארובת העין.

לפני ואחרי לכסון עיניים

שכיות חמדה

תלונה שכיחה נוספת היא "שקיות מתחת לעיניים". גם פה חשוב מאוד לבדוק ולהבין עם כל מטופל ומטופלת למה בדיוק הם מתכוונים. רוב האנשים באמת מוטרדים משקיות בעפעפיים התחתונים, שהן למעשה עודף של שומן. ניתוח עפעפיים תחתונים יהיה מאוד אפקטיבי עבור אנשים אלו, ופעמים רבות יתבצע ללא חתכים בעור אלא דרך לחמית העפעף, כך שאפילו לא יוותרו צלקות מתחת לעיניים. 

תמונה עליונה: עודף שומן בעפעפיים תחתונים הגורם ל"שקיות". תמונה תחתונה: לאחר ניתוח עפעפיים תחתונים דרך הלחמית, ללא חתכים על פני העור.

"מיעוט מהאנשים יהיו שייכים לקבוצה לה ניתוח עפעפיים תחתונים לא יעזור. אנשים אלה סובלים בעצם משקיות בלחיים ולא בעפעפיים התחתונים. השקיות הללו נקראות "פיסטונים" והן למעשה בצקת תת-עורית"

עם זאת, מיעוט מהאנשים יהיו שייכים לקבוצה לה ניתוח עפעפיים תחתונים לא יעזור. אנשים אלה סובלים בעצם משקיות בלחיים ולא בעפעפיים התחתונים. השקיות הללו נקראות "פיסטונים" (Festoons) והן למעשה בצקת תת-עורית הנגרמת ככל הנראה מבעיה מולדת בניקוז נוזל הלימפה שסביב העיניים, ההופכת גלויה ככל שהעור באותו אזור מזדקן ונחלש וכך מפסיק ללחוץ על הנוזל. התוצאה היא שהבצקת מתחילה להצטבר במפגש בין העפעף התחתון ללחי ואז רואים את השקיות הללו. עוד משהו שאופייני הוא שבבוקר לאחר שינה הפיסטונים הללו הכי חמורים, ובמהלך היום משתפרים. 

הנטייה לפתח פיסטונים היא לרוב גנטית ומחמירה עם הגיל, חשיפה לשמש ועישון. גורמים אלה משבשים את המבנה של הסיבים החלבוניים בדרמיס של העור – בעיקר הקולגן והאלסטין, וכך נוצרים הפיסטונים. למרבה הצער קשה מאוד לטפל בפיסטונים הללו ורוב אפשרויות הטיפול לא יעלימו אותם לגמרי. אני מאמין מאוד בטיפול משולב ולכן תמיד מציע לטפל בפיסטונים בכל הדרכים הידועות בעולם הרפואה כבעלי יעילות מוכחת באחוזים כאלה או אחרים. משלב טיפולי כזה לרוב יכלול קרם שמכיל רטינול, הזרקות של אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין וטיפולי לייזר לחידוש הסיבים החלבוניים בדרמיס. במקרים בהם מדובר כבר בפיסטונים משמעותיים מאוד יתכן וניתוח לכריתה ישירה של השקיות יהיה המוצא האחרון, למרות שיותיר צלקת.

סוג אחרון של "שקיות" הן למעשה התרחבות של כלי דם מתחת לעיניים. התרחבות זאת תתבטא כנפיחות ואפילו כחלחלות של העפעפיים. כשאנחנו ערים דם רב זורם לאזור העפעפיים שעובדים קשה כדי להגן, לנקות ולהרטיב את העיניים. ככל שהעיניים פקוחות כך מתרחבים כלי הדם הללו, ובעת שינה כשהעיניים עצומות הם מתכווצים. זאת הסיבה שחוסר שינה גורם להתנפחות של העפעפיים. סיבה נוספת שיכולה באופן זמני לגרום לנפיחות הזאת היא בכי ממושך או אלרגיה של רירית האף. במצבים אלה יש הפרעה לניקוז כלי הדם הללו והם נשארים רחבים. ההמלצה הכי טובה לטיפול בסוג זה של שקיות היא לטפל במה שגורם להן: לישון היטב, לטפל באלרגיה ולבכות פחות.

תמונה ימנית: עודף שומן בעפעף תחתון ופסטון. תמונה שמאלית: לאחר ניתוח עפעפיים תחתונים וסדרת טיפולים בפיסטונים.

שחור בעיניים

התרחבות של כלי הדם בעפעפיים בשילוב עם עור דק תתבטא כפי שכבר ציינתי דווקא בכחלחלות או כהות של האזור, בגלל השתקפות הדם דרך העור. אנחנו קוראים לזה "עיגולים שחורים מתחת לעיניים" וכאמור הסיבה הכי שכיחה לכך היא חוסר שינה. עם זאת יש אנשים רבים שסובלים כל הזמן מהתכהות סביב ובעיקר מתחת לעיניים, בעפעפיים התחתונים. גם פה חשוב לבצע בדיקה מקיפה לפני שמציעים פתרונות. סיבה אחת לכך היא הצטברות של צבען (פיגמנט) בשם מלנין בעור העפעפיים ואז הטיפול בכך יהיה מאתגר וארוך. אבל יתכן שההתכהות היא סתם אשליה אופטית של אור וצל בגלל עיניים שקועות או שומן בולט, ואז ניתוח עפעפיים תחתונים יוכל להעלים את ההתכהות הזו. אגב, יש כאלה המנסים לפתור שקעים באזור העיניים על ידי הזרקת חומרי מילוי לאזור זה. בעיניי זה דבר שלא נכון לעשות בגלל שתי סיבות עיקריות. ראשית, בדרך כלל השקע הוא מלאכותי ויחסי לבעיה האמתית שהיא שומן בולט בעפעף התחתון. לכן הפתרון ההולם יהיה לטפל בבלט ולא בשקע. שנית, הזרקת חומרי מילוי לאזור עדין זה יוצרת באחוזים גבוהים בעיות ניקוז של דם או של לימפה, וכך בעצם פותרת את השקע אבל יוצרת בעיות יותר קשות לטיפול – פיסטונים או התרחבות קבועה של כלי דם.

מלנין הוא פיגמנט שחור המיוצר בעור ותפקידו לספוג את קרינת השמש וכך להגן על העור מנזקיה. אצל בהירי עור יש כמות קטנה של מלנין ליחידת שטח עור ואילו אצל כהי עור יש כמות רבה. כמו כן קרינת השמש עצמה גורמת לעלייה בכמות המלנין לשטח עור, כך שככל שנחשפים לשמש העור הופך כהה יותר. אצל אנשים רבים נוצר בעור העפעפיים ריכוז גבוה מאוד של מלנין שבולע את הקרינה ומונע ממנה להינתז לתוך העין או לחדור מבעד לעור הדק. הנטייה להתכהות הזאת היא גנטית ורואים זאת יותר באנשים ממוצא עירקי ותימני, ובעיקר באנשים שלא נשמרים מספיק מפני השמש. למרבה הצער ניתוח לא יעזור כאן מפני שאי אפשר להסיר לבן-אדם את כל העור בעפעפיו… עשרות טיפולים למצב זה הוצעו במהלך השנים. רובם "תרופות סבתא" כמו לשפשף את העור עם לימון, ומיעוטם תרופות וטכנולוגיות שנוסו בניסויים קליניים מבוקרים והראו יעילות לשיפור המצב. אין אף טיפול שמצליח להשפיע על כל האנשים תמיד או שמצליח להעלים את כל הפיגמנט. לכל טיפול יש אחוזי הצלחה שונים מבחינת דרגת ההבהרה שהוא משיג באנשים שונים, והם אף פעם לא מאה אחוז. גם פה אני מאמין ששילוב של טיפולים הוא מתכון מנצח וממליץ עליו רק לאנשים בעלי סבלנות, משום שההבהרה לא מתרחשת בין לילה ואפילו לא כעבור חודש. רק טיפול שנמשך לכל הפחות חצי שנה יכול ללמד משהו על מידת יעילותו. במשלב הטיפולי שלי יש בין היתר קרמים רפואיים מותאמים אישית לסוג העור ורמת ההתכהות, המכילים מינון תרופתי של רכיבים פעילים; טיפולים בהבזקי אור (IPL) השורפים את הפיגמנט ושימוש בסוגים שונים של לייזר המפרקים אותו. שוב, זה לא טיפול קסמים היכול להעלים את הבעיה לגמרי, אבל יורגש שיפור משמעותי אצל מרבית האנשים. וזה לא שיש הרבה אפשרויות אחרות, כי האופציה השנייה היא לא לטפל בכלל ופשוט להשלים עם המצב כמו שהוא (שאגב, מי שמצליח לעשות את זה – אשריהו וטוב לו).

דבלולים בגדלים שונים על עפעף עליון

בלי עין הרע

התלונה האחרונה אותה אני שומע רבות בקליניקה היא על נגעים סביב העיניים. לא אכנס פה לרשימה הארוכה מאוד של נגעים שיכולים לפגוע בעפעפיים – החל משעורה וכלה בסרטן העור, אלא אתרכז בשני סוגי נגעים שהם גם מרובים וגם שכיחים יחסית: דבלולים (skin tags) וכתמת העפעף (קסנתלזמה Xanthelasma).

דבלולים הם בליטות קטנות של עור דמויות גבעול, הנוצרות בעיקר באזורים בהם יש חיכוך כמו בתי שחי, מפשעות, קפלי השדיים והעפעפיים. הנגעים הללו יכולים להופיע אצל כל האנשים, אך נפוצים יותר אצל הסובלים מעודף משקל או נשים בהריון. דבלולים הם שפירים לגמרי ואין צורך רפואי להסירם, אך הם מהווים הפרעה אסטטית טורדנית בעפעפיים ולעיתים נכנסים לשדה הראייה. ניתן להסירם תחת אלחוש מקומי במגוון שיטות. אני במרפאתי נוהג לגזור אותם עם מספריים כירורגיות ולצרוב את בסיס הגבעול להסרה מדויקת בלי בליטות או שקעים שיוריים.

קסנתלזמות הן משקעי כולסטרול שמצטברים בעור העפעפיים הדק ולכן נראים ככתמים צהבהבים. למחצית מהאנשים הסובלים מכך יש רמות מוגברות של כולסטרול בדם המחייבות טיפול תרופתי, שכן הן מהוות גורם סיכון למחלות לב וכלי דם. למחצית השנייה רמות הכולסטרול נורמליות ובכל זאת מתרחשת השקיעה – ככל הנראה עקב נטייה גנטית. הטיפול הוא בנגעים שנוצרו בלבד ואין דרך להפסיק את התהליך הגורם ליצירה של נגעים נוספים בעתיד. יש שיטות שונות להסיר קסנתלזמות. במרפאתי אני משתמש בצריבה במחט חשמלית, הרס עם לייזר או כריתה ותפירה. ההחלטה באיזו שיטה לבחור תלויה בנרחבות הנגעים ובעומק השקיעה, כי בנגעים מוזנחים ונרחבים הכולסטרול שוקע כבר בשריר ואז רק כריתה ותפירה יעזרו להעלים את הנגע לגמרי. אני תמיד מציע לאנשים הסובלים מהבעיה הזאת לטפל בנגעים מוקדם ככל האפשר בשיטות עדינות יחסית, כדי להפחית סיכוי לסיבוכים כמו צלקות, פיגמנטציה ומשיכה של העפעף.

קסנתלזמות (כתמת העפעף)