התרחבות של כלי הדם בעפעפיים בשילוב עם עור דק תתבטא כפי שכבר ציינתי דווקא בכחלחלות או כהות של האזור, בגלל השתקפות הדם דרך העור. אנחנו קוראים לזה “עיגולים שחורים מתחת לעיניים” וכאמור הסיבה הכי שכיחה לכך היא חוסר שינה. עם זאת יש אנשים רבים שסובלים כל הזמן מהתכהות סביב ובעיקר מתחת לעיניים, בעפעפיים התחתונים. גם פה חשוב לבצע בדיקה מקיפה לפני שמציעים פתרונות. סיבה אחת לכך היא הצטברות של צבען (פיגמנט) בשם מלנין בעור העפעפיים ואז הטיפול בכך יהיה מאתגר וארוך. אבל יתכן שההתכהות היא סתם אשליה אופטית של אור וצל בגלל עיניים שקועות או שומן בולט, ואז ניתוח עפעפיים תחתונים יוכל להעלים את ההתכהות הזו. אגב, יש כאלה המנסים לפתור שקעים באזור העיניים על ידי הזרקת חומרי מילוי לאזור זה. בעיניי זה דבר שלא נכון לעשות בגלל שתי סיבות עיקריות. ראשית, בדרך כלל השקע הוא מלאכותי ויחסי לבעיה האמתית שהיא שומן בולט בעפעף התחתון. לכן הפתרון ההולם יהיה לטפל בבלט ולא בשקע. שנית, הזרקת חומרי מילוי לאזור עדין זה יוצרת באחוזים גבוהים בעיות ניקוז של דם או של לימפה, וכך בעצם פותרת את השקע אבל יוצרת בעיות יותר קשות לטיפול – פיסטונים או התרחבות קבועה של כלי דם.

מלנין הוא פיגמנט שחור המיוצר בעור ותפקידו לספוג את קרינת השמש וכך להגן על העור מנזקיה. אצל בהירי עור יש כמות קטנה של מלנין ליחידת שטח עור ואילו אצל כהי עור יש כמות רבה. כמו כן קרינת השמש עצמה גורמת לעלייה בכמות המלנין לשטח עור, כך שככל שנחשפים לשמש העור הופך כהה יותר. אצל אנשים רבים נוצר בעור העפעפיים ריכוז גבוה מאוד של מלנין שבולע את הקרינה ומונע ממנה להינתז לתוך העין או לחדור מבעד לעור הדק. הנטייה להתכהות הזאת היא גנטית ורואים זאת יותר באנשים ממוצא עירקי ותימני, ובעיקר באנשים שלא נשמרים מספיק מפני השמש. למרבה הצער ניתוח לא יעזור כאן מפני שאי אפשר להסיר לבן-אדם את כל העור בעפעפיו… עשרות טיפולים למצב זה הוצעו במהלך השנים. רובם “תרופות סבתא” כמו לשפשף את העור עם לימון, ומיעוטם תרופות וטכנולוגיות שנוסו בניסויים קליניים מבוקרים והראו יעילות לשיפור המצב. אין אף טיפול שמצליח להשפיע על כל האנשים תמיד או שמצליח להעלים את כל הפיגמנט. לכל טיפול יש אחוזי הצלחה שונים מבחינת דרגת ההבהרה שהוא משיג באנשים שונים, והם אף פעם לא מאה אחוז. גם פה אני מאמין ששילוב של טיפולים הוא מתכון מנצח וממליץ עליו רק לאנשים בעלי סבלנות, משום שההבהרה לא מתרחשת בין לילה ואפילו לא כעבור חודש. רק טיפול שנמשך לכל הפחות חצי שנה יכול ללמד משהו על מידת יעילותו. במשלב הטיפולי שלי יש בין היתר קרמים רפואיים מותאמים אישית לסוג העור ורמת ההתכהות, המכילים מינון תרופתי של רכיבים פעילים; טיפולים בהבזקי אור (IPL) השורפים את הפיגמנט ושימוש בסוגים שונים של לייזר המפרקים אותו. שוב, זה לא טיפול קסמים היכול להעלים את הבעיה לגמרי, אבל יורגש שיפור משמעותי אצל מרבית האנשים. וזה לא שיש הרבה אפשרויות אחרות, כי האופציה השנייה היא לא לטפל בכלל ופשוט להשלים עם המצב כמו שהוא (שאגב, מי שמצליח לעשות את זה – אשריהו וטוב לו).